Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 16

16 השפה והסגנון שבספרי .המרחיבים• הנוחים ומתאימים לרוח שפתנו יהפכו.לדמה ובשרה ויקנו זכות אזרח בספרותנו, והננו רואים כי התנכיים הקיצוניים משתמשים, על כרחם, בחדושים ונאומים שבתחלה התמרמרו אליהם בכל כח. נפלא החזיון בספרותנו בימים האחרונים. כי יהין אחד הסופרים לבחור לו מלה חדשה, מבטא חדש שלא באה עליהם הסכמת הסופרים התנכיים יקומו עליו .בעלי־הלשון• ויקראוהו .עוכר-הספרות• ויתנוהו למקלקל טעם הקוראים העברים גם יעלימו עיניהם מכל הדברים הטובים והמועילים או נם הנעלים שכתב .מרחיב• כזה בחוצפתו. אך אם ןעותו הסופרים התנכיים את ההגיון הבריא והשכל הישר על ידי להג רב ופטפוט קשה-ההבנה, הנעשה על מהרת שפת-קדש, — על זה יעברו חבריהם בשתיקה גמורה וזכות התנ*ך יעמוד להסופרים האלה, כי לא יהיה מניד פשע להם. אוי להספרות הרואה את קיומה בשמירת מבטאים עתיקים וסגנון ישן נושן וגוטריהם לא יבינו כי מלים בלי רעיון, שפה בלי חיים וסגנון מאובן לא יצילו את הספרות מכליון, כי גם בחייה נקראה מתה. תנועה כילית היא בכל הספריות הלועזיות בין בחירי הסופרים להיטב ולתקן את הסגנון ולעשות את השפה ליותר פשוטה, יותר נוחה וקלה, יותר אנושית וטבעית ולקרבה יותר ויותר אל מושגי בן דורנו י) ואין כל פלא אם מעין תנועה כזו מרגשת במקצת גם בספרותנו, ואין כל ספק כי התנועה הקלה הזאת כאשר תתפשט ותתגבר תביא לה גם חיים, און ועצמה. במלחמת הסופרים ו״פולמום הקולמוס• אשר בין המקפידים על לשון הכתוב ובין הסופרים המדקדקים בלשונם, — במלחמה זאת לא נראה רק ריב ומדון על קוצו של יוד, על אתא קלילא, כי אם רואים אנו בזה מלחמה• בין סופרים משני טפוסים שונים ורחוקים זה מזה, מלחמה בין הישן והחדש, בין ספרות גוססת וספרות מתעוררת לתחיה, והמלחמה הזאת אל תהי קלה* בעיניך, קורא מבין, בי ממנה לתקופה חדשה בספרותנו תוצאות. לא מן הישנים ולא טן החדשים. י) בשרקים הבאים נדבר ברחבה ע׳ר התנועה הכללית הזאת ויחוסה לתחית ספרותנו. ז