Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

עמנו וספרותנו. א. יש חכמי נפש בימינו הגוזרים אמר כי דעתנו את עצמנו לא דעת אחת מוצקה היא, כי אם מחוברה ומרכבה מחלקים דקים רבים ומוחו של האדם הוא קן הכרות עצמיות מחורזות ומדובקות זו בזו. לא נבוא פה, בפתח שערים, להתוכח עם חכמי הנפש האלה כסה מן האמת יש בתורתם זו בנוגע להאדם בכלל ועד כמה צדקו החוקרים החולקים עליהם. אך אם נתבונן אל נפש עמנו ונחדור לתוך מסתריה וצפונותיה נהיה מוכרחים להודות, כי כמעט כל יהודי הוא דבר והפוכו ושתי רשויות שולטות בקרבו גם אז, בעת אשר נדמה לחשוב כי רק רוח אחת, רגש אחד ודעה אחת שפכו עליו ממשלתם. לרוח היהודי יש, לכל הפחות, דו־פרצופים ושניות זו נכרת לעין איש בחונה ומנוסה גם במקום אשר הרואה המצוי יראה רק אחדות ושלמות. ונפלא הוא הדבר, כי היהודי אבי אמונת האחדות בימי קדם ואחד מראשי המוכיחים קשט תורת אחרות החומר והכח בימינו, הנה הוא בעצמו נפשו קרועה ושסועה ואין בה מתום. חכמת החמיר. מצאה כי היסודות של הי־אשוגים מרכבים מיסודות אחרים פשוטים ויבואו חכמים חדשים ויוכיחו כי גם הרבה מהיסודות הפשוטים של חכמי החמיה הראשונים מרכבים ומחוברים הם. כן אם נתבונן בעין חודרת ליסודות נפש העברי אשר מהם הושתה עצמותו ואופיו הטיוח1 ונמצא כי גם היסודות האלה המה מרכבים. השניות שבנפש העברי היא תולדת מצבנו בגולה זה כאלפים שנה. על היהודי היה תמיד להעלים עצמותו מעיני אחרים ולהראות בדמות חיצונית שהיא מתנגדת תכלית הניגוד לצורתו הפנימית. על שנאתו לאחרים היה אנוס לשום אפר אהבה; אם רצה העברי לבכות היה עליו להראות, על אפו ועל חמתו, פנים שוחקות ומסבירות ואם חרק שן על הרגל הרומסת עליו ויתפלץ רתעות תחתיה מעוצם המכאוב והקלון היה נאלץ ללחוך את עפרה. המשורר אומר: היה אדם בצאתך ויהודי באהלך! .**יו•• ־י▼ :1 : זו היא כל מרירותה של הגלות 1 לגזור את נפשנו לחצאץ ולהפריד בקרבנו בין היהדות והאנושיות—זאת הורונו רבים. והשניות הזאת היתה לעם מאמיני האחדות לעצם מעצמיו ובשר מבשרו וכפל זה מלוה את העברי ■ז ז - מיום גיחו מרחם אמו עד יסתם עליו הגולל. הביטו אל הילד העברי ותראו כי כל מעשי־ילדותו, פתיותו ותטימותו טבועים בחותמה של הזקנה, חשבונותיה ונסיוגותיה; זקנת העברי טבועה בחותמה של הילדות, קלות דעתה ופזיזותה. רואים אנחנו בקרב העמים הנאורים זקנים וישישים מופלגים בין ראשי מנהיגי המדינות, בין הדורשים מעל הקתדראות בבתי מדרשי המדעים ובין הפועלים היותר חרוצים ומהירים בשדה המדעים, בספרות ובחכטת-חרשים. חזון נפרץ הוא לראות בין העטים, וביחוד בין האנגלים, זקנים בני שבעים סגלים חדשות ממזרח וממערב 1