Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 123

שיקים ומליצות 123 .9 לחכם אנוידאל דטולושא: על מריבת הניצרים, משך ידו מענות אחרי כל יגעי להשלימם לא ימצאו לי עון אשר חטא. לך דומיה ונפשי הומיה ובלבי הדה שלהבת יה כ* קישת רמיר״עוד ידה נטייה ואנחנו מחשים. האנכי הריתי עמל כ* אתם תהרו חשש ותחשי׳ האני חרשתי און בי החרש תחרישו על כפירים רשו ורעבו ידורשים כפר נפש־ם. ומעשות המלך את הדבר הזה כאשם לבלתי השיב, ועצור במלין מושל מקשיב כל משרתיו מאשים. כי ישאלך בנך להנאתך ולטובתך לא תשיבנו וכי יברכך איש לא תעננו ותהיינה אזניך אזני חרשים. לשונך לא עקרה וגם הנה הרה דברי עוז ותפארת ותעמוד מלדת. שפתיך תטופנה מור ומוצא שפתיך תשמור מרדת שכבת הטל לשמח אלהים ואנשים. מעין חתום באר מים חיים אשר שם כל קדושים מטהרים ומתקדשים. אנכי נביאתי כלי למעשיך ודלי לשאיב [ 8 .101] מי בורך ואל כליך לא תתן. פתח פתחך ושלת ריחך וצוף לקחך ובטוב לקחך יהיה נדחך מאסף מחנות מליצים ומשלח רצוצים חסשים. תנה הודן־ ופתח ידך וברב חסדך ידבר נא עבדך דבר פי חכם חרשים ונבון לחשים. אלהים אל דמי לך כרוב מטשח הסובך פרוש סוכת שלומך על בן אמצת לך ויאמץ לבך כי אין כמוני לכבודך יחוש ולבי כחומת אש נגד חמת תנינים ובשי־ נחוש לקראת נחשים. ותדע אמנם כי באי פה האנשים מרי נפשים מדנים מבקשים וידעתי כי הכל יהיה בקצף על פני מים וכי יצא הקצף על דבר הכסף ולו שם כשלשים. ובוטח אני בשם כי בלעדי זה אלהים יענה את שלומך זשוד משדי י־ד ומשם יפרד והיה לארבעה רשים ובנים כחשים. ואולם אנכי צויתי ללכת שש על דבר אחי אנכי מבקש שירנו לרוב ושם נהיה ממתיקים סיד ומתלחשים. ובעי4 העזר ישלח עזרך מקדש הקדשים. כנם׳ ונם׳ נאמנך מתפלל בעד שלותך ועל בני בנים על שלשים. על ה כתב [:] ביום עשות אלהים צלם דמות תבניתו נעשה יקר וגדולה, יתהלל־ חכם בחכמתו ואליו דומיה תהלה. החי. .10 חתימה לאגרת ארחית *) יסדה הרב ר־ יוחנן זצ״ל. רואה השמש שואף זורח לאיש האורח בשמי המגלה. ואת הכוכבים פני ל הב •ש¬ העולים במפלה. מדי עלותי בחתימתי כן יכעיסוני יראוני יראי שטי. ירגיזון יריעות אהל זכרוני ואמרו לי מה שמי. ומי אני כי יבא דברי על ספר הניתן אמרי שפר שהמלך במסבו ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו. ואיך יעלה ויבא שמי בקרבו ויקרא בהם שטי. אך אמנם שבתי וראה מי יאמר לי מה תעשה כי אחסה תחת כנפי שמש צדקה ומרפא בהלה נרה עלי ראשי מה ממנה יהלוך להיות אצלה כקצה המגלה וכלי רואיה יהללו את שמי כי יחזו שם אלהים בשמן משחת קדש מוכתר מונש לשמי" היחסר מאורה כי תאיר נרי היכבה זרחה כי ילך נכוחה זה זכרי וזה שמי. " אף כי¬ •) ע׳ד .אגרות ארחיות" (ס0(811ז11ס8#?טנו1ו61זק1ח£) שנתנו לינידדים מרציק• הזד; ע טוד י בתתוקר שנת ב׳ עיריד יי.?. שנתנת׳