Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

מגלות עפות. (כעין הקדמה להמגלות הבאות) א. לשני ארבע שנים וחצי עליתי ראשונה על בשת הסשדות, ואלחיש נתן את רני בעיני שסדירי *) .השליץ' ושבלוני בשבר שנים ישות ותחיינה ם נ ל ו ת י לרצון לשניהם ^אשם כי למצער הששתי בשעש ההיא. מהרה העתקתי משני מלים ואבדל כתוך עדתי שתאום. איש מקורא• לא ידע מה הדבר אש* הורידני טעל1הבטה#^כי לא הנדוד אז מאושר,, אך איתו אגירה נא עתה בשובי אליהם. אשנס במה^ חרשה ועדה חדשה לשני השעם ׳ אך קור, אקוה כי גם רבים מקוראי הישגים ילוו אל החדשים ׳ ועל כז כלם חביבים ל• בישנים " אחרי כתבי את טנלתי האחרונה ובשנת תר״נ> ישבתי שעם אחת7עטי'בידי. ואשי כשוף, שמאלי על מצחי, נששי עישח, ולבי סחרחר׳ וכל רעיון חדש אין. והנה ידידי ורעי רבי ישראל מקרי דרדקי נצב לשני. ראיתיו ותז}ךנה עיני. כי הוא היה בעזרי מדי שעם כשעם, כאשר הן־או קורא* לדעת בכל מגלח וטגלה. בלעדיו הייתי כצדיק בלי נבאי ובשר משרי הדור העבר בלי שתדלן, ובו בטח לבי גש אז כי יהיה לי למלאך מושיע ויתן לי ענין לדבר עליו. — היש לך כשח? שאלני רבי ישראל בחשזה׳ ושניו מלאו דאגה. — מה יום ביומים י הטרם תדעני? ששיטא, אין לי מאומה. כעשרי אתמול וכעשרי היום. ״ . — הלוני נא אך שני שקלים. , — איש מצליח אתה היום. השעם יש תחת ידי שני שקלים לא שחות ולא יותר. אך מה הדבר?1 •״יי׳**114 ■ו — הבטיחני, כ• לא תשיב את שני בהודע לך ולא תבקש לחלק שלל אתי. והגדתי לך. לאלה אשר לא קראו ואת אשר לא יזכרו את טנלות הראשונות אודיעה נא׳ כי דברי עם רעי זה היו אך עברית, משום מעשה שהיה, והוא היה טר&דק בדברו •) בנין הפעיל מפעל •סדר■ סוב מאד להשתמש בו בסוכן עבודת רדקם־ר כי כן יאשר על שמעון חפקולי שהסדיר שפונה עשרה ברכות, ומודעת היא בי לא ־חבר את כל הברכות, כי שלש ראשונות ישלש אחרונות היו נהוגות גם במקדש.