Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 80

ממזרח וממערב 80 מחמר ומיסודות בלתי נודעים לנו. לכן יתהלך במו •אש ולא יכוה, יוכה. .ילחץ. .ידיינ ולא יהיה בו כל פצע וחבורה, ידוכא׳ ינוגע ולא יחלה, יזקן ולחו חדש אתו ורפיון בל ידע- כי רק העת בעצמה תשים קץ ונבול לחייו. אנחנו, בני האדם, הננו מתים בלא עתנו על ידי מקרים רעים ומחלות שונות; הננו מתים בכל יום, בכל שעה -ובכל רנע משנות חיינו. אך הפלאי, הרואה ואינו נראה, העצם אשר יקום אחריגר ויירש את מקומנו על פני הארץ — הוא ימות כיום וכשעה ידועה, ימות כאשר ישבע חיים וגבולם הטבעי יניע למר1ם קצם . הפלאי לא מת... הוא עודנו חי! רחוב היהודים.*) ורזלהט ד!ש£ש ותזהר ככךכד בלב השסלם ותן מל (יל ךןךק1. ובשער הךגים בגבאות ושוקים ןהוח־ם מרודים נחפזים נחנקים. יום בער, שוק שוסק בקול המון חיה מ־1עת הסךחץ בראש האצטבא. עגלות וקרוניות עם מוטות זקופים יעמדו בסבכי גלגלים תיפוסים. וסרוחים,עליהם עגלונים חיעו, סוסיהם הצרועים ראקזם יניעו. והכל אץ רץ קזם׳ מרזנו• חים, נחפזים. מתחויכים בצלעות הסוסים הרזים. ושלולית מי $סן בןחיוב מהתרעת ׳ בעצלתים מבאשת׳ לאט פחבעבעת. ותרא השלולית בי טוב מנוחתה ותתכם בירקה ותעל צחנתה. *) תמונה מחיי היהודים בפאואקו.