Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 34

34 ממזרח וממערב ועל אתת רינן הסודה בהקדשתו ייספרו אשר הזכרנו למעלה, כי נם הוא בעצמי ונכמרו איננו מושהה גדול בנונע להדבר אשר הוא דן עליו■ יוסיף. שזאק. י^אמר כדברים האלה: •כחוקר בדברי הימים בלי ספק לא קצרה •דו לסתור שאלת־ דת היהודים כראוי, אבל בנוגע לחקירת מוצא העמים וסנלותיהם הרבה הרבה יש ייטעין על רינן ועל דעותיו*. המדע — הוא האמת בטהרתה. לכן לא •תכן׳ ב• יכנע תחת יד עקרים דתיים או •שידות מדיניים; ההלכה הקבועה בחקות ־ הממלכה: •המדעים ותורותיהם חסשים דמה', — הרכה זו כחומה בצירה הנה ומגן בעד התקדמות האנושית והתפתחותה ההפשית. דברי גליליי: "11111070 #1 זסקקס" (ובכל זאת נע תנוע!) הכו לרסיסים את עז הכנשיה אשר כיל יכילה׳ ויהיו לאות נצחון לחפש הרוח. החקירות בשאלת־הגזע כוננו תשיר למטרה ידועה. דברי תי^דור ריינאך באספת 401708 108)״£4 108> 8001046 בשנת 1893 יוכיחו למדי׳ כי החוקרים ינשו לעבודה כזאת לא בלבטד,1ר ורוח נב1ן, יכיהחקירות האלה אינן כמטרה בפני עצמה, רק כאמצעים אל איזו מטיח, ובכן ■נזיר החכם שזאק אמר: •בעקבות תוצאות החקירות של רינן כרוכה תועלת רבה׳ כ• בנפול המסכה מעל סני נצחיות הגזע, תפולנה גם התוצאות המעציכות היוצאות כמנה. ואשר קנאת העמים מצאה בהן חפץ". כאילו צוררי היהודים לקחו את כלי נשקם מאוצר תורת ־ האדם והעמים למיצאיהם ולנזעיהם! היהודים הנם קבץ־פרטי. וגם אלה הסופרים אשר הרבו להוכיח׳ כי היהודים אינם בני נזע אחד. רק בני מפום מיוחד, כי אינם לאום רק חברה דתית. לא עם רק כנסיה 'י), נם המתחכמים האלה לא יוכלו לעבור בשתיקה על הסגולות המיוחדות אשר ליהודים, על מעלותיהם וחסרונותיהם, תכונות רוחם הטיבות והרעות המיוחדות להם לבדם בתור יהודים ואין לזרים חלק בהן. והנה אם גם יהיו היהודים בצרפת — צרפתים, באיטליא— איטלקים. בלומברדיא — לומברדים, כפימונט — פימונטים, ואחרי כל אלה עולים המה בכל הארצית האלה בכשרונות רוחם, אבל שסלים המה במ־רגת־ המוסר, ואחרי כל אלה סנלת־נפשם והלך־רוחם מיוחדים ושינים, מאשר לאחיהם בני הלאום אשר עליו :חשבו, כאשר ידמו לירוא ־ בוליע ולמברוזו בעצמם! ואיככר, היתד. כזאת? אם יהיה כדבר הזה אך ורק, יען כי דתם ש1נה.'אשר נם אותה עזבי מרביתם ולא ילכו בחקותיה, לזאת יזקיא "משפט מעקל* הבא מחסרון האמת ממונת־הלב ומיראה לקרא הדברים בשכם 1,נאה להם. נלכה נא אל בנימין ד' ישראלי ונשמעה מה בפיו. די •שיאלי ") לא מדד את ארך גלגלתו, לא התבונן לצבע שערותיו ועיניו ולצורת הישמו, אך הבין ברוח מבינתו דרגש בנפשו, כי שונה הוא תכלית שנוי מארה אשר הוא חי בקרבם, ואף גם זאת כ* לא פרט יחידי הנהו, רק בן היא לאחד העמים, אשר שמר את טהרת גזעו. לפי דעתו. השבט שלא התבולל בעמים. ואשר חייו מסודרים ומתוקנים במסדר טוב ..ממדרגה הראשונה', — כני השבט הזה ׳ המה האצילים .<) 0 .8 10)£611 "1 נהי-חו נער בן שלש עשרת שנד, חיבא בבריח הדח חנוזנריח ע*י אביו מחנר חספר "10,1:118111. '04 0011108, בחיותו רגע באפו וחכתו על ארד כראשי עדת •שראל בלונדון אשר 'התגרה אחו כדחכה.