Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 32

ממזרח וממערב 32 בקשרי מלחמת הקיום הקשה, נם הם נוטה לבם לרדוף ולשנוא את היהודים. נס בלב ההמון ההוא נטועה התאוה־הנתעבה להביט םמ!ה על כל מניביו, להראות ללל צחו ועצמת ידיו■ לבחור מכל הבא בידו ״ לשעיר המשתלח * בעד עונותיו וםשעיו שעור, ושסשע הוא. כן נולדה השנאה לישראל. אשר על סי מצבו המדיני והחברותי הוא "השעיר המשתלח * היותר נבחר לכפר על עונות העמים וסשעי החכרה כלה. השנאה לישראל -גברה חילים במשך מאת השנים האחרונות, רגש הלאומו המזויף, אשר לבש.,עוז ותעצומות בכל ארצות אירוסא, ואשר הוליד תשוקה עזה למלחמה ותחרות עם כל תולדותיהן ותולדות תולדותיהן, כמו הנבלות שונזת על ידי מסים ממסים שונים 5 והדוקים חמעיקים וההגבלות בין עם לעם האלה יעמדו לשטן בעד התקרבות הלאומים זה אל זה, ומה גם בעד התאחרותם והתאחותם, נהפרור גם בין הלאומים האריים בעצמם הולך הלוך ורחב. הנטיה אל החסש אשר בלב היהודים ומגמתם הנטועה בם מאז מעולם לשאוף קדימה, הביאה אותם לעמוד בראש המתנגדים להמחזיקים בנושנות בארצות. אירוסא המערבית. והאחרונים, בלחמם בעד קיומם, ישתמשו בכל התחבולות והאמצעים לפחת את רוח השנאה להיהורים הטמונה מאז ומעולם בלב המון־העם, ובזה יחשבי־ להניע למטרתם המדינית. ") י הכנסיה הקתולית, מיראה מדבר פן תפרוץ מפלגת העוברים והפועלים וירבר מחזיקיה ותומכיה וקראו עליה, על ד,כנסיה, מלחמה ונוספו נם הם על שונאית ולוחמיה, לכן תקרא חמס ושוד על כל התקונים במצב הפועלים 7 כעל בריאה אשר בראו להם היהודים השואפים לכבוש כל הארץ; הסוחרים והרוכלים הקטנים. אלה הקרבנות על מזבח תקופת־המכונות > הנענים מתגרת יד "ההון* ויהיו לו לעבדי עולם, יביטו על היהודים השנואים למו מאז, ואשר רבו בהם בעלי ההון, כעל מעניסי ומציקים, ואחד הוא בעיניהם המושג ״ יהודי ״ וכנויו ״ מוצץ דם זרים.* אולם נס לירוא נוליע גם לוטנרוזו לא יכלו להבין דברים פשוטים כאלה. הם לא יכלו לשפוט את השנאה לישראל מבלי דער,־קודמת, ועל כן התחכמו הרבה ויחפשו אחרי מומי בני ישראלי ויכתבו את עונות בני ישראל וחטאותיהם על המגלה׳ ורשיטת־הפשעים רחבה ונסבה אצלם. חסרון יושר־הלב, השחתת־הטדות. תרמית ונכלי־און, מוגת־לב אשר מכיל לשפוט עליה נם על פי המספר המצער של המאבדים עצמם לדעת בקרב ישראל,. זעוד עונות ופשעים כאלה וכיוצא בהן מצאו בבני עמנו. אנכי אינני, אמנם, מן האומרים לכסות על פשעי בגי עמנו. אכן דבקו נם. בנו עונות ופשעים. כי אין לך אדם או אומה בארץ, אשר יעשו רק טוב ולא יחטאו. אבל האם באמת הכצעקתה הבאר, בספרי שני החכמים האלה חטאו ועוו בני ישראל, או היחשבו אוהבינו אלה, כי על ידי כתב־אשמה זה שכתבו על ישראל. יראו כשופטים ורעים מומחים שאין לפניהם משא פנים? י) *) הנסיך ביסמרק והגדף טא68ע. •) ובכל זאת חודה לי הפרוסי וואגנער בברלין הנודע לאוהבו של המטיף שטיקר, בסיד. •> ספרו של למנרוזו סעל עליו כאלו היתח מלאכתו נעשית על מנח לקבל פרם.