Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 5

5 \ ריעלבד^לץ פד׳יזיולוניות לא עלתה בידו, ובמקום שאין בית כזה, שהיה נחוץ לחקירותיו המדעיות. לא רצה לגור. בימי הסתו של שנת 185% העתיק הלמהלץ את מושבו להיידלבורג, *בהשתדלותו נבנה שם מכ1ן לחכמת״הח־ות והטבע הנקרא על שם פרידריך. בבית •זה קרא הלמהולץ את שעוריו בחכמת־החיות ושש החוקר הטבעי הגאון הזה התש רם מ ומוניטיו המטתח־ט ברור היטב יצאו בכל העולם. אז התאמץ שר השכלת העם בפרוסיה למשוך את לב האדם הגדול והמצוין הזה לבירת־אשבנז, למען יטיף שם לקחו מעל הקתדרא. בשנת 1871 נתרצה הלמהולץ לקבל על שכמו כהנת מורה מן זזמנין לחכמת הטבע — ^11581? — בבית־טדרש־הנבוה אשר בברלין. על ידי השתילותו ■נבנה בברלין בית־לחכמת־הטבע ושם הטיף לקחו ויעמיד תלמידים רבים, ומהם אשר עשו להם שם עולם. הלמהלץ היה דורש על חכמת־הטבע כסעם בסעם, נם לפני קהל נדול מקצית העם בשער בת רבים בברלין ובעלים אחרות בארץ אשכנז. ביחוד הועיל להרחבת זזכפת־הטבע על ידי ססריו, אשר בהם חביו דעת מדדקה וחריטה, התבוננות נוקבת ויורדת עד תהום מחדת־התבל, חקירות עמוקות, מאומתות ומיוסרות על יסודות מוצקים בל •מ1מו וקלות הסננין, נעם הששה, בהירות־המבטאים והסברת הענין. הלמהלץ היה אשכנזי, אך בעורקי אבותיו מקדם היה נוזל גם דם צרשתים, גם דם אנגלים ואיננו אשכנזי גמור וטהור. האשכנזים מתאמצים להוכיח ולעקם את הכתוב במגלת־היוחסין של החוקר הזה ולהראות כי הלמהלץ הוא כלו, מבף רגלו ועד קרקרו, שלהם ואין בו אף קורט דם אחד מדמי הצרפתים השנואים להם. אנחנו אי; לנו עסק בנסתרות כאלה׳ ולא נשאל את סי המלאך הממונה על ההריון דמי מי נזלו בעורקי החוקר־הבביר הזה. י^נו — רק הנגלות, וזה גלוי וידוע לנו כי הלמהלץ היה אחד חוקרי־הטבע המעטים בדורנו, אשר סללו להם דרך חדשה ובכל ענשי החבטות שעסקו בהן בראו תקושה הדשה ויהיו לכוכבים מאירים לדור הולך ולדורות הבאים׳ לכל העמים ולכל הגוים בבל* הבדל. הלמהולץ היה ,חכם־כולל' וגאון אמתי ויניח יסודות חדשים במקצעות שונים בחבמת הטבע. בו התאחדו והתלכדו כשרון מגלה עמוקות■ הבוחן ובודק גנזי נסתרות׳ *הכרה שלוסוסית עמוקה וידיעה הנדסית מדויקת בטבע הדברים, אשר שם לבו אליהם. . הלמד,ולץ הקדיש זמן רב לחקור אחרי הטעולות הסהיזילוגיות בקרב חוש¬¬ ד,אדם׳ וחקירותיו הטבעיות האלה הן יותר פילוסופיות, יותר עמוקות ודקות מאש־ ד׳יו לפניו; בעמדו במקצוע "קיום הכחות שבטבע• ב21ר ויאנןת את ו^ק קבוע זה על ידי יסודות מדעיים, שאין לטקפק בהם; בעסקו במקצוע תורת החשמל ושטושו. חכסת־השטע ^8111^81) והאור הרבה להכניס לתוך הלמודים האלה את יסודי ההנדסה *המכניק׳ במקום שאחרים לא חשבי להשתמש בי״סוךות אלה ולך.ץזען עליהם. ועל ידי זה עלתה בידו לשטוך אוי רב על זויות חשבות בחזיונות רבים שבטבע; הוא המציא כלים ומכשירים חדשים הדרושים לנסיונות שונים בחכמת הטבע והחיות *בעזרתם עשה נסיעות נפלאים אשר על ידיהן ננלו אוטקים חדשים בהמדעים הנסיוניים ''0ו1ס8״1קום0),* במקצוע חכמת־השמע, הצבעים והאור הצטיין כחוקר מסתכל בוחן ובודק חריף ועמקן. על ידי כשרונו הנעלה להסביר את דבריו, לתבלם *להטעימם ועיי יכלתו לדבר בשטר, ברורה ומובנה לכל בששה העשירה בציורים בילטים ונאומים מדויקים ומכונים להרעיון עלתה בידו לפלס דרך לחבטת־הטכע בכל בשלנית העש ולטשיך את לבכם לדרוש כמעשי בראשית ומרכבה.