Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 16

*י ב. כח החיים_ •לדיוכיח את אחדות כל הנחות. כמו שאין סתירה עצמית נין חכמו/ החמיר, הנכחית יונין ההשערה על דכר אחדות כל היסודות. — ודי לך נזה כיי שתנין כי נדנרי על מציאות כח החיים, אין אנכי נוגע עוד :בשאלה אחרת אם הכת הזה סשוט או_מרכנ מנחות אחרים. אין אנחנו יודעים מה ־הוא ואיך הוא וכמה הוא. - ולדעתי א-הדעת היתרה הזאת היא היא הסנה השניטית. -מדוע לא הכרחו כל החכמים כלם להודות כמציאות נח החיים כאשר יודו כמציאות בח העלעקטרי, אף על שי שאינם יודעים את מהותו ויחוסו אל הכחות האחרים. את כח העלעקטרי אנחנו יודעים למדוד ולחשוג וכדי להכיאו נחשנין נחוץ לקרא לו שם נזיוחד כמו שאנחנו מביאים כחשבון נושא ג או נשוא ¥ או 2 ומבדילים בין ־*ה לזה. מה שאינו כן בכח החיים שאין אנחנו יכולים למדדו ולהביאו בחשבון שעורי. — אבל הבדל גדול יש בין ההכרח הטעשיי ובין ההכרח העיוני. בעולם העיון :אנחנו ראיס תכונות איכותיות, המבדילות לשנינו באושן ברור מאד כין חזיונות שיש בהן התכונות ההן ובין חזיונות שאין התכונות הידועות בהן. ואף על שי שאין אנחנו יכולים למדור ולחשוב את התכונות האלו, מציאותן ביורה לנו כנר על ידי שהן מבדילין בין חזיונות אשר מבלעדי התכונות ההן לא היינו מבדילים בינותן. - אחרי שהקדמתי לך את אלה הנני מקוד. כי לא תשעה בדברי, בשובי להראות •־לך את הטעיות שטעו בדבר מציאות כח החיים מעבר מזה ונם מעבר מזה. מתחלה -זזוסישו שלא כדין ולבסוף גרעו שלא כדין, אלה בחיוב ואלה בשלילה. — והצד •השוד, שבשניהן. שהחלישו אלה מזה ואלה מזה סשקות בודאות, והשערות בהלכות קבועות. עד כמה שעמים הוזהרנו שלא נוסיף ולא נגרע ושפל המוסיף גורע, ובכל דור ודור אנחנו שבים ונכשלים בזה. וכמה נמלצו בזה דברי רבותינו שדרשו(ב׳ר ם׳ ־י־ט> במעשה הנחש והאשה: ולא תגעו בו, הדא הואדכתיב, אל תוסף על דבריו ■סן יוכיח בך ונכזבת. תני רבי חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר, שלא ישול זיקצץ הנטיעות. כך אמר הקניה כי ביום אכלך וגד, והיא לא אמרה כן, אלא אמר :אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו, כיון שראה אותה עוברת לשני העץ. נטלה ודחסה עליו, אמר לה הא לא מיתת; כמה דלא מיתת במקרביה, כך לא מיתת כטיכליה. הדברים נשלאים ונמלצים מאד מאד, והם עומדים וטושחים על שני הרנה מנושאי -הקבלה והמס1ת מעבר מזה, ועל שני הרבה מן החכמים והחוקרים מעבר מזה, והוא הוא המכשול שנכשלו בו בענין כח החיים שאנחנו עסוקים בו. — כשאמרו יש כחמר נעלי אברים כח החיים. חיה להם לומר תסירי מחסרא והכי קתני: נ מה ד כ ר י ם אמורים, בחמר שיש בו צור ה ו ת כ ו נ ה אב רית •<ז־!91ו״88־!0>, אבל חמר שאין לו צורה ותכונה אברי ת, איןלוכח החיים. וצורה אברית זו שאמר ו.לא נצורה חצונית אמרו, כי וצר זה שצר בלי וצורה מחמר וטיט, אלא צורה שניסית אמרו. החדרת בכל רנני החמר וחלקיו שנימה, כדבר שאת המוצא בצמח ו ח י. טול טסה אחת קטנה מדמו של בעל חיים ומהול אותה במים, הבא מסה אחת מן המזינה הזאת על טבלא קטנה שקושר, של זכוכית, ושים את הטבלא תחת קנה הטיקרוסקוף, המגדיל הרבה אלשים שעמים; והיה בהביטך דרך המיקרוסקוף -על הטשה ההיא. אז תראה ותיקח כי חלקי הדם אשר בטשה ההיא תאוית (צעללען) רבות יש להן, וכל תאה ותאה יש לה צורה אברית מרכבת מאברים שונים זה מזה•