Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 15

/' חכמים הזהרו בדבריכם 5 נ * ולא פרעוש ולא זבוב ולא נמלה. זאת. לא ־זאת. גם כנף פרעוש אחר ונם ביצת. נמלה אחת וגם כל ו^אה (צעללע) אחת היותר קטנה טבריה היותר קטנה שבעולם לא נבראה עוד כתוך הריטורטא של חכם אחד מחכמי החמיה לא בהיידלבערנ ולז4 בברלין ונםריז ולא נאטיריקא או נקצה הארץ. ולא עוד אלא שאין לנו נם השערה־ אחת ולא נסיון אחד אשר יורה כי יש תקוד, לאדם לברא כאלה אחרי אלף או אלפי שנים. — והיה אם תם הנך כמוני היום ואמרת: מה זאת? ואם לא ידעת לשאול אני־ אפתח לך♦ מי איסוא טעה, ואת טי הצדק? ואחרי טי אלך. אחרי הכהנים והנביאים או אחרי החכמים והחכמה? ואיך טעו הטועים, ואנה טעו, ובמה טעו? קורא יקר י חקרתי ודרשתי עד מקום שידי מנעת ולא מצאתי בכל הכחינית והנסיעות והמציאות וההלכות אשר מצאו ואשר חדשו חכמי הטבע ומכל אשר ידענו ברור במופת אף סתירה אחת לכל אשר הורונו אבותינו על פי המ&רת והקבלה. ונם החכמה לא טעתה כי כל דברי החכמה הבנויים על מופתים חותכים אמת. אבל אנשים אחרים נושאי דגל החכמה שגו בחפזה לאמור בשמה את אשר לא צותה. הפריזו על־ המרה ויצא העגל הזה. שמע נא ואנךך ואתה דע לך. בטרם אראך את מקור המשנה אשר שנו בזה. אני רואה שיש לי להקדים לך דברים אהדים. בראשונה הנני מוסר לפניך מודעה רנה שאין רצוני נזה לומר שרשיון השאלה הזאת הוא בעצמו רשיון השאלה אם יש קץ ונבול לידיעתנו ויכלתנו ואם אין. — אין הדבר כן. — ידוע תדע שאנכי'מאמין באמונה שלמה שאלמלי היתה יכלת בידינו או כי־ תעלה ביד זרעינו אחרינו לברא נם יצורים חיים, גם אז היינו תועים מאד מאדי בדט01נו כי טעתה אין עוד כל נבול אחר לפנינו. דע לך שכין חיי צמח וחיי החי עולם מלא, ובין חיי החי ורצונו עולם מלא. ונין רצונו ורעתו עולם מלא. והוא מו7 שחכמינו מחלקים בין מדרגות נפש רוח ונשמה. והבן. — ולא עוד אלא שאין בידינו כיום הזה יכלת לדעת ולשער את תכן ומספר השאלות החרשות העומדות להבראות לפנינו על יד פתריני השאלות העומדות כיום על הפרק. מפני שאין לנו אף ציור רחוק ממהות הדברים ואיכותם. — אבל יודעים• אנחנו מראש כי תבראנה לנו שאלות חדשות 5 אחרי אשר הורנו הנסיון עד הנה שאין לנו כדברי ימי החכמות אף שאלה אחת שפתרונה לא הניא לנו מצדו מיד או לאחד זמן המון שאלות חדשות אשר לא יכלנו להרגיש את מציאותן בטרם פתרנו אתי השאלה ההולכת לפניה. — על כן מספר השאלות שפתרונן נעלם מאתנו הולך ומתרבה לעינינו וכן ירכה־ תמיד עד אין קץ ותכלית. — בשניה אני אומר לך בלחישה כי כשאני לעצמי יש לי בדבר כחות הטבע שטח שלמה׳ המדברת מחכמת חמירדהכחות(8*ז*?£?46 01161016> המקבלת לחנמת חמית־ החמרים (6א810?48 01160116). נם הכחות יתפרדו ליסודותיהם וירןבו מהם כאשר יתפרדו וירכבו החמרים. החכמה החדשה הזאת אשר אנכי עוסק בבנינה ואשר אנכי ־ מקוד. להניאה במסרת הברית את חכמת השעור. עומדת להפיץ אור על ענינים הרבה אשר נלאינו מהבין בלעדה. והדברים ארוכים מאד. ובזה אין לי אלא לאטד לך כי־ 1 אין סתין־ה עצמית בין דעתי זאת אשר רמזתי לך עליה. ובין דעת החכמים המתאמצים 1