Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 124

••י• ||(ןו^^^^י^ו1י^>נ .¥ ־.־%^ **"ייזיזדיי״יך־ ־ זי 24 י ממזרח וממערב בסדרנה הגביהה הזאת. אשר השיג .,הרצון" בנראו את האדם. אין ליוצר על יצורו -בלום. יצור שהשיג את עצרו עמר ממעל לו והנח והרשות כידו לבטל את רצון קונו מסגי רצינו. שעגהויר בקש ומצא. בי אך דרך אחת לנו לסמת את עצמנו ק הינון הנצחי והיא ״בטול הרצין". לקצץ בנטיעות ולשרש אחרי נזע ההויה. להשתמש ברצון. אשר נכרה ידנו עליו למען לא נרצה ולהםוך את כל החיים. התנועה והמציאות "לדומיה נצחית". אל תוך המדבר הזה בא פרידריך ניטשה ויגלה בו מעין נובע מים חיים׳ שיש בהם כדי להשיב נפש יגעה. ניטשה משתמש ברעיונו של שסנהויער עצמו. אלא שהראשון בא לבנות כמקום שהאחרון בא לסתור. ספינתו של ששנהויר טבעה בים. לא את אמונתו כאלהיו בלבד אנדה לו׳ אלא גם האמונה באפשרות השתלמות מין האנושי, ולכן יעץ לשוב אל הנטול המוחלט. לא כן ניטשה הוא עומד על קבר אלהיו ובונה במה לשם אליל חדש — לשם האדם. האדם הכיר את בוראו, השיג כי בלי דעת נראהו. כי אך רצון עור מניע ופועל ככל המציאות׳ ובי הוא, האדם, הוא הנמצא היחידי, אשי רוח בו להשכיל. יצור כזה יש לו רשות למרוד ביוצרו, להציל את רטה־הקםם מידי הבריאה ולכונן ולהסב פיני ההתפתחות לפי חפצו ודעתו. האדם ראה את מלאכת הטבע, חד ־ אל מעמקיו וינלה את החקים. אשר על פיהם יעבוד עבודתו, וכלום הוא חסר להיות בורא אלא הרצון. דרוין למד את חק "ההזמנות הטבעית* מן •ההזמנות המלאכותית* של מגדלי בעלי־חי. ועלינו אך לחשוב את הנידון כבא מן הדין ולקבל את חקי ההזמנות הטבעית למק "הנמל האומנותי* של האדם העתיד לבוא. ההתפתחות אשר עד עתה התנהגה בכבדות. מפני שאך כח■ עור הניע את אופניה ׳ תרוץ עתה בדרך סלולה תחת ממשלתו של הנורא החדש — האדם. אם כנוטע אסז יפלס האדם כל צעד וצעד כגדול האדם העתיד, אם ישים את , ־1י פניו ק המדרש אל המעשה, יאחד את חקי ההזמנות הטבעית עם חקי חכמת־הנפש דשים לו חקי מוסר חדשים. אשר על פיהם יכונן את פני ההתפתחות אל מטרה ידועה. אז לא נתעה מני דרך וחיינו לא יהיו עוד תלואים לנו מנגד מפחד כליון התולדה כלה. כי הדור העתיד לא יהיה זעיר וחלש, מכר, וידוע חולי כדור הננס הזה. כי דור עז וחזק יקום, דור נפילים וענקים, דור אשר ינחול כחות גופניים חדשים וסנלות נפשיות חדשות, אשר לא שערנו מעולם׳ דור של כני "אדם־העליון*. זה הוא הרעיון הראשי בשיטתו של ניטשה. מן הרעיון הראשי הזד. ישרדו שאר העקרים היסודיים , אשי רובם ככלם נוגעים המה בסילוסופית המוסר ותורתו. תורת־המוסר אשר התפשטה בתבל אינה סוכשרה להוליד כני עליון, כי •מוסר עבדים* הוא, ואך היא הסבה לזה, שהתפתחות האדם הולכת אחורנית תחת לצעוד *קמטה., תורת מוסר חדשה נחוצה לנו, בי אך כעזרת "מוסר אדונים" נגיע אל •מחוז חפצנו האחרון׳ אל ■אדם העליון*. השיטה החדשה של ניטשה בתורת המוסר תהיה עניננו בפרקים הבאים.