Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ד - 1893
- Issue
- חוברת א
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 86 (sequence 86)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4861829-6448950-6613379--097-4861925- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ממזרח וטמערב ז8 דבורה. חגה, ותתפלל חגר. ותאשר (שיא כ' אי). ךןך (שיב כיב אי). 6. שאשרה דבורה וברק שגאסר ותשר דבורה וברק (שופמים מ■ א•). ד. שאשר דוד שגא׳ וידבר דוד- ■לה׳ את דברי השירה הזאת (ש׳י׳ב כיב א'1• 8. שאשר שלמה שנא׳ מזטור שיר חגוכת הכית לדוד (תחלים ל0 י). 9. שאפר יהושסט שני ויועץ אל העם ויעמד משוררים 1 שלמה, שיר השירים. (רת׳׳ב ס ב״א) * *).. | 10. לעתיד לבוא שנאמד שירו לה׳ שיר חדש *ייסעייז לעתיד לבוא, השיר יהיה לכם ס■־ י׳>. אמרו גאל ה׳ עברו יעקב (שם טיח כ־) י), כל (ישעיה ל■ ביט). השירות כולן קרואות בלשון נקבה 4). כשם שהנקבה ן יולדת כך התשועות שעברו היד. אחריהן שעבוד, אבל , ' התשועה העתירה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר... ר׳ שמעון הגדול בזולת שלו לאחרון של םסח המתחיל אי סתרוס (הזכירו ר־א הרכבי) איננו פונה שירת האזינו, וכנגד זה הוא מונה לרוד שתי שירות : וידבר דוד נם מזמור.שיר חנוכת הבית לדוד, ולשלמה חושב אז אשר שלמה <ע׳ ילקוט). בעל הטורים חושב: שירת הים , הבאר, האזינו׳ יהושע, דבורה. חנה, דוד, שלטה, ח ז ק י ה, לעיל. ר־ סעדיה גאון מנה בין עשרת השירות נש שירת אבר הם. ואודותה נשאל רב האי גאון בזה־ל: מצינו בסירושי אדוננו מר רב מעריה גאון ניע שהזכיר עשר שירות : שירת אברהם ושירת הים ושירת הבאר ינו׳ ולאי הכננו איזו היא שירת אברהם ילמדנו אתננו מה היא. וע״ז השיב רהיג: א׳־ן אנו יודעים אלא דברי רבותינו ששני כשאר פשרי בי רב (מכילתא) עשר שירות הן ׳ שירה ראשונה בכצרים שנאשר השיר יהיר. לכם ונו׳ . . . רביעית וידבר משה באזני כל קהל ונו׳ האזינו . . . ח׳ שאמר שלמה מזשור שיר חניכת . . . עשירית לעיל שירו לה׳ כל הארץ יציל שיר חדש). ויש שקבצו שירות הרבה אבל בששנת רבותינו לא ששעט שירת אברהם. ואם אמר אדם שירת אברהם שטא לאיתן האזרחי״זתהלי׳ ם״טא׳) נתכוון,). או ששא שכתב מר רב סעדיה גאון נוחו עדן שירת מצרים ושירת הים וטעה הסופר וכתב אברהם <תשובית הגאונים הוצאת הרכבי סימן ס־ו>. השעית הנאין כי ט׳ם נפלה י) כילקוט יהושע רמז כ׳: וי שאמר דוד וידבר דור לח׳. ח׳ שאשר שלמת אז אשר שלסח <ס׳א ח׳ י־ב). ובילקוט כשלח: ושאבד חד וידבר דוד לחי טזטור שיר חניכת חבית, ושאטר שלטת שגאטר אז אטר שלטה. ניאח שתביא אצל דוד שתי ניסחאיח שונות. *) בתנחוטא בעיבוב: שירה ששינית מזכור שיר חנוכת חבית לדוד ... ובן כתיב כיר.יש1ט ויועץ . . . שירח התשיעית של שלמה שיר השירים, העשירית לע״ל. גט במדרש והזהיר מונת שיר השירים לשירה תשיעית. התנחומא עיבב נוס־ז המכילתא ונוסח התרגום (גם מדרש והזהיר). *) במכילתא שבמדרש חכמים (ביי שלי): עשירית לעייל שנאסר שירו לח׳ שיר חרשתהלתו בקהל חסידים (תחלים קש׳יט אי), ואום־ מזמור (שיר) שירו לח׳ שיר חדש (שם צ׳ח א׳).. וע׳ שיהש״ר ■יא ם־ה וחנחומא ומדרש והזהיר וילקום. 4) להניסח שלפנינו קשח, כי גם שירות מציים וחניכת הבית קייואות בלשון זבר. י) נונתי למת שאמיו ביב מיו עיא: איתן האז־חי זה הוא אברהם.