Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 84

:עג־ 84 .ממזרח וממערב _. /׳׳ ־ י — נאק בדול מאד נפוח נאש אני רואה, אדוני! ופיו הלוהט סתוח הוא אל ם• העומדים מסביב לו; אד לי! אץ יזנותו האומללים האלה פניהם, אץ יעקסו שפתיהם בנלהות! והסי ראש בהנאד, או תפל בלי מלח! — הוא תפל בלי מלח ׳ קלפן! כי הוא ספרות עמך החדשה, והעומדים מסביב הם הם סופריה ומליציה ומשורריה נס עורכי כתב* עתיד, ומוציאיהם לאור חסדי טעם כלם כהתסל הזר. כי דק אחד מרבבה הוא אשר ידע את אשר לפניו ואשר ידבר דבריו בדעת והשכל. ושאר כל אלה הן יקחו לשונם דנאמו נאום דרדפו אמרים ריקים וירבו להג כמים לא לעזר ולא להועיל. נם לשונם לשון עלגים היא, ואין איש כמעט אשר שפתיו ברור תמללנה. אלה ידברו אשדודית. ואלה נואמי נאום חדש ובפיהם מלין לא שערון ראשונים וקדמונים׳ ואיש איש ידבר ככל העולה על רוחי וינרסו בחצץ שני כל קוראי דבריהם. והעל אלה לא אפקוד ז אם לא ישתו פניהם ויעקמו שפתיהם נם,המה מהתסל הזה?... מה אתה רואה עוד. קלמן? — קלחת נחלה מאד אני רואה. אדוני! מלאה שטן רותח, ובתוכה נדת איש בריא ושטן׳ ומלאכי זעם יבתקוה נמזלגותיהם אשר בידם. איי לי! היא נדת ר׳ יששכר נבא* החברה־קדישא, ומה גם פשעו וחטאתו, אדוני?... — על כי השחית התעיב עלילה אף הוא ועון החברה הזאת בראשו הוא 1 אמנם ידעתי גם אני חסדה ואמתה וכי רב טיב צפון בה ואין קצה למעשי צדקתה כאז היותה עד היום. אבל כרוב צדקתה כן הלא רבו גם פשעיה וחטאותיה. כי נעון גבאים כד יששכר הן היתד, לחבר שוטרים, לנוכי מכס ומבקשי כסף ענושים ובעד המתים יענו נפשות החיים. עוד המת בבית והנה יכרו חברים עליו. יפילו גורלות. ימעיטו או ירבו במחיר הקבורה וכיענים יקש־חו לבם ולא יתבוננו אל צרות נפשות החיים המתאבלים למחמד עינם כי לקח מעל ראשם. כי למי יסר המות יותר מאשר לעמך האומלל? כי בהיות לו חיי המשפחה הנוחם האחד מאז ומעולם, על כן יחוש מכאוביו שבעתים. על כן יצר לו הפות מאד, ישב לארץ ויתאבל וזברון המת יעלה על שפתיו יום יום כל ימי שנת אבלו, ועל כן ישבר נם לבבו־ משנה שבר למראה השערוריה הנוראה הזאת׳ לאכזריות לב האנשים האלה אשר רק בצעם והותם לננד עינם ויין משתהם ולא ירעו חנינה, והעל אכזרים אבירי לכ כאלה לא אפקוד? אם לא :צלו צלי על אש וכרשם העבה מדם עניים ומסיח עצמות אביונים לא תהי למרחשת בשמן רותח עלי מחכת? ... אבל מה זאת אתך? הן זה כמה תכביר מלין עמי ועל עמרך תעמוד ובעיניך תראה איד אחרים וכנפשך לא יגע? והפרס תדע׳ כי לא רק למען ענג לבבך הבאתיך עד כה וכי גם עליך לשאת מוסר עינך? הואל איסוא ורנד לי חפצך ובמה תבחר מכל אלה? החפצך ידידי להצלות צלי על אש. להיות נא. בשל מבושל, או,.. — לא אחפץ אף לא באחת מאלה — קרא האומלל בחרדות — אף מה פשעי ומה חטאתי כי ארע? — פשעך גדול הוא עד מאד, קלמן 1 חפש בלבבך ותטצאנו. היש לך אשה ובנים בבית? — כן. אדוני ז כי יריתי חצי בלב היצר הרע בהיותי בן חמש עשרה בקחתי לי לאשה בת ר׳ ם א ט י ל ה מ ג י ד והיא אז בת עשרים 'וחמש, ובנים נם בנות יולדו לנו ראז, נפשות רמת. אך כאשר קצרה ידי טכלכלן כלן׳ גם עת דודים באה