Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 29

29ל ממערב למזרח '׳/• ־ את בנידם ילטדון לאחוז גס בשתיהן. בעבודת מעשה ועבודת אדמה לטיב לדם. ועל ידם גם בית אלישע הולך הלוך וגדול. סחודת בית מלאכתו יוצאת לכל מרחבי ארץ ישראל ונודעת לשם נם~וווצה לארץ . עד כי הרבה קופצים לה נם בארם ומצרים וגמליהם. וכרבות טובו והצלחתו. כן תגדל אהבתו לארצי ולעמו ואף כי דאגתו ועמלו לאחיו העובדים אתו בעבודתו על אחוזת נחלתו. — בית ספר בנד. להם בכספו. ולמרות עמדתו הרנה בביתו. יבקר בו יום יום והוא בעצמו ילמד את הילדים ואו7 הילדות לדבר כן בשפת קדש משאת נפשי; חדר למקרא ספרים ועתונים פנה להם בביתו ואת ספריו הרבים הקדיש לשעשע נפשם ולהשכילם בינה; נם רופא חולים הושיב בכפר. וגם לצרכיהם הדתיים דאג עד דני לא נעדר. ולוירא עזר כננדר לשים את כסר מזגנים לתהלה בארץ. בהיותה למופת לנשי המושבה ולבנותיהן בהצנע לכת וטוב טעם ׳ בתם ויושר ועשית טוב ונאהבת עבודה ויגיע כפים. ותלמודנה אל דרכיה המומת ותהיינה לנשי חיל הבונות בית ישראל לכבוד ולתפארת* — אפס כי גם נתן סלטנדר, אילן סרק זה ׳ מריח מי יהודה שב ויפרח ויעש קציר על •אדמת עמו. — מיום עלותו לארץ נהפך לאחר כלו. ידע כי לישראל הוא ובמולדתו יתימר, התהלכו עם אחיו הפועלים והעובדים בבית ובשדה הוא ככודו ותהלתו, ותחית ארצו ותחית עטו החומרית היא נאיתו וגאינו וכל תאית לבי. — מבוקר עד ערב בביתו לא ישכנו רגליו. פעם בשדה פעם בכרם. נבקעה ובהר ירעיש סיסר כערבי מבטן ומלדה. אין שיח שדה בכל כסר מזנגים נעלם ממנו ואין רגב אדמה נסתר מנגד עיניו. ואף כי הנמנים משאת נפשו אשר ישמר מכל משמר, עד כי נם בלילה לא ישקוט ולא ינוח. ילין בכרמים ויארוב במסתרים לירית שועלים מחבלים אשכלות במו *ופל׳ להשמידם ולכלותם ולבלתי השאיר להם שריד כאשר דבר. וה׳ ברך את אלישע בכל. ותלד לו לוירא בן מקץ שלש שנים לשנתו בארץ יהודה.. ותהי השמחה גדולה מאד. וכטוב לבם באשרם גמרו אומר להביא אליהם גם את אמו ארצה ישראל, ואביהם הסכים לעצתם זאת בכל לבו. כי אף בהיותו לאחר גם בתוכו נם בכרו, רגשותיו בקרבו התיהדו והמה לישראל כלם. מעורב הוא בדעת עם אחיו בני עטו. ונם זקנו הלבן מגודל ויורד על סי מדותיו. וגם שם חדש קורא לו. רבי נתן ה ל ב ו נ י. תחת נתן סלמנדר לסנים׳ אך סתנטו הישן עודנו חדש עטו: ר ק פעם אחת נחיה ע ל י א ד ט ו ת, ולמה זה ישב בגפו ויש לאל ידו למיתב טן־רוי עם אם חתנו ובתו אהובי נפשו. — מאליו כונן כי ז^דל העלובה. השוממה מבלי גניה , הנשכחה כפנת טעון צר נזבלוטשה, רחוב אביוני אדם בעיר ברטנה. כי עניה פוערה זאת בנפש חפצה מלאה אחרי חפץ בנה הקורא לה מרחוק לעזוב עמק עכור ולבוא אליו אל ארץ חמדה. לשבוע מטובו בנחלת שפרה לו. — אם גם התערב איזה ררריור אחר בשמחתה על בנה. אם גם איזה מחשבה ז1ה התגנבה לנתי נפשה. אם עלה ס ל מ נ ד ר על לבד. ותקו לעדנה אחרי בלותה, סתרי לב אלמנה חיה כמוה טי זה יודע? — ויהי מה! עליזה ושמחה עזבה ^דל את ארצה.ואת מולדתה. בבלי שים לב לתלונת בתה וקצף תתנה הנאור בריבם בה על עשותה את הדבר הזר והמוזר הזה. מעשה אחת הנשים הצדקניות שכדור. לבשתה ולחרפתח. ולמען עטות עליהם ועל זרעם כלטת עולם לא תשבח —׳ ותבא שלום אל אחוזת אלישע בנה ימים אחדים לפני חג המצות. ותמצא הבל מוכן ומזומן לפניה בעין יפה וביד רחבה ומלאה. אלישע ולוירא שמחו לקראתה מאד ויקבלו מניה באהבה וחמלה דברי