Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 15

15־ ראש־ת צמיחת ההשכלה ברוסיא כי לכל הדרושים לחסציהם מן הידיעות והחכמות עשו לראש הדרישה־. בחכמת לשוננו הקדושה אשר בה כתבו כל מה שכתבו במליצה יפה ונבחרת עד כי היתד. להם זאת השפה לשון חיה לשון מדוברת. ואף זה כחם לדבר עמנו יהודית נחשב בעיני למעלה יותר גבוהה. כי היא חזות אהבתם לעמם ורגשם ללאמם. ארץ אשכנז בראשונה הרה וילדה מליצת לשון הקדש וארץ רוסיא ופולין גדלה שעשועיה. שם מקטנם עד נדולם יודעים לכלכל דבריהם במשפט הלשון כאילו ינקוה משדי אמם שם נחה רוח פיוטי אמתי על מאות מאנשיה ושרים בשירים משירי ציין ובשפת ציון. ואני ראיתי אחדים מדם אשר הם משוררים במלא־ מובן המלה אשר יוכלו להתחרות עם נדולי־ המשוררים בלשונות אחרות. עם אלה אשר הכרתי שכבר מתו ואשר אכירם והם חיים עמנו היום מצאתי עוד מעלה נשגבה ונפלאה. כי עם שעקר אומנותם הוא הפייטנות הם גם חוקרים במדעים אחרים מושלים במכמני כל חכמת ישראל ויודעים את התלמוד עד להפליא. והנה אם נשאל: אחרי שנות מספר מן החשך והאפלה אשר נחו על הארצות ההן מיילד את החליפות המבהילות האלה? הלא בצדק נשיב כי אחרי אשר הגאון מווילנא יסד אבן למוסדה לבקרת התלמוד והעיר את לב בני עמו לבקש נם שאר החכמות ׳ היה נקי1 להחכם לעווינזאהז למלא את דברו■ והיטיב אשר דבר. כי ספרו היה הנר הראשון לרגלי ההשכלה במדינתו לאחינו בני ישראל. כי באמת היה ספרד המעורר הראשון בארצו אל ההשכלה רשום בכתב אמת. כפטיש יפוצץ סלע הכה לרסיסים את הקליפה הקשה מעליה. ויאמר יהי אור ויהי אור. כנגה הולך ואור כפלים לתושיה מדור אל דור. עד עצם קיום הזה. ועתה אין אדם מדב־י־ כצדקה יכחיש זאת כי זה האיש גדולות פעל בעמיו וצדקתו להם אין להניד, לא יכחיש כי השנוי לטוב בקרב עם כביר כעמו. אשר הוא היה מחוללו׳ מראה נשגב הוא על נפי מרומי חכמת ישראל ופועל שגיא •ואמיץ כח בדברי ידי אומתנו. ועל כן לא יכחיש נם כי חליפה כזאת ש1ה להכתב כספר לזכדון לדור אחרון. ולהחקות בעט ברזל ועופרת על לוח תולדות היהודים נם מסיפרים חוצה לארצם. אמנם ההיתר. כזאת? לא! בארצותינו עוד לא קם בנו איש מסופר* דברי הימים אשר שם לב לכל זה. הנה כותבי דברי ימי היהודים אשר הם המכןיאים הראשונים לתאר תנועה חזקה כזאת לספרה ולהשאירה לדור יבא, המה מחשים ונאלמו דומיה כאילו אין דברי הימים ליהודי רוסיא ופולין. אמנם אם־ יתאפקו יחרישו כאלס^ לא יפתח פיו. בעבור זה לא ימח זכרון אלה המעשים מלוח לב כל איש ישראל הנאמן עם עמו ועם תורתו. פרי מעשיהם בחכמת.