Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. [Seite]

ירחוננו. כל האומר כי ספרותנו העברית התפתחה. התרחבה והתעשרדי במשך דמדם ד,אחרונות אינו אלא תועה או מתעה, או תביעותיו מהספרות בכלל ומססרותנו העברית בסרט מעטות וקלות הן כאד. לא נעשה שהר בנפשנו כי ירחוננו ימלא את חורבנה של ספרותנו, יקים אותה על תלה דרים אותה למדרגה שהספריות החיות עומדות עליה׳ כי לזה דרושה עבודה כבירה ובלתי נפסקת ונחלשת של דורות רבים ושל כחות גדולים משותפים לתכלית אחת׳ לזה דרוש שיבואו שנוים עצומים ועקרייס בחיי בני עפנו. אבל אין אנחנו בני חורים להנטל. להתרפות או להשתמט מהעבודה הענקית הזאת. וכשם שאילת ורעות רוח היא להפריז בנדל לבבנו על כהותינו הרוחניים ולהגדיל את ערכם ואיכותם ׳ כי המציאות מטפחת על פנינו וסוטרת על פינו ואנחנו נאחזים בסבך המעשים בכל יום ונתבדים, כן הטא ועון לאומי היא׳ לבלי הכיר את הכחות והכשרונות שישנם בנו, אי להמעיט את דמותם ולהחליש סנפתם ושאיפתם לפעלה. אנחנו חפצים להחיות את ספרותנו ולהרחיב את יריעותיה לפי כחותינו ויכלתנו. ואלה המה הדרכים אשר בחרנו לנו למטרד. זו. א) הננו נבונים ״? ו - להביא מאמרים בירחוננו בכל מקצעות המדעים והספרות וענפיהם. כל ספרות וספרות בימינו אוצרת, קולטת וסופגת בקרבה את כל אשר הרה ודנה לב האדם ההושב כחשבות והוגה דעות וחוש1 בו. הספרות של העמים המתוקנים בימינו אוצרת בקרבה חכמות ונדעים, אשר רכשה האנושית ברוב עמל ויגיעה ובכבד מלחמה. סופרי עם ועם וחוקריהם בבואם לכתוב ולהתעסק בפתרון איזו שאלה לאומית או מדעית. נשאלות נצחיות או שהזמן גרמא יפנו אל ספרותם האוצרת בקרבה את כל הקנינים הרוחניים של ,האנושית ואת כל כלי נשקה השכליים וישימו לבם אל כל מה שכתיב׳ נ> צר ונתחרש במקצוע שהמה עומדים בו. ואם אין די חמר לעבודתם שהמה טרודים בה יבקשוהו ניתר הספריות המתוקנות ויכניסוהו לפפרותם וימלאו את חסרונה בפקציע זה לבל יהיו דבריה ומאמריה עשירים במקום זה ועניים במקום אחר. לא כן רובי סופרינו הטה רוצים בקב שיחות בטלות שלהם מתורה שלמה של אחרים. הספרות העברית החדשה לא תאצור בקרבה אף ענף אחד מעץ המדעים, אף חלקה אחת ■כשדה חכממ:חרשים, מזויה מלאים שברילוחות, בלויי סחבות, נ&רת ושבבים לוטים 1 ז*? 1? בקורי עכביש ומכוסים אבק־עולמים אך אין בה דבר שלם ומשוכלל, חדש ומתוקן. סופרינו מרפרפיס על אבעמנת־דקצף אשר יעלה ים חיינו כנשוא גליו׳ אך אינם נוקבים ויורדים עד התהום. סופרינו רודפים אחרי צל הרעיון ונסוגים אחור מהרעיון נעצמו ורוצים להתעשר מפסלתן של המחשבות הנשגבות ולא מפלתן. סופרינו ישפיקו את נפשם בילדי־רנע, בענינ^זזגריס, עוברים וחולפים ולנדולות לא •ניטו; ברקק. באגכי־רפש •חצוץגד ציאי^ ויט^עו^^ןבין שאין לו סיף ובמיחב־יה לא •תהלכי ב. - ־