Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 153

בתי החסד בירושלים?־, 15 הת״ת והייתי רגיל לעשות את כיח הישיבה לקפנדרא׳ עשתה עלי רושם עז, מדי עברי דרך הישיבה׳ התמדתו של בחור אחד כראותיו תמיד שוקר על התורה כמו בנשימה אחת׳ וקשה הי' לראותאת שניו באשר לא הגביה עיניו מחוצה להגט׳. להבחור הזה היו מביאים אוכל בנית הישיבה עס״י בקשתו רק דברים שלא ’צטדךליטול ידיו עליהם ושעור אכילתו הי׳ כשעור בין השמשות דרבי יוסי "כהרף עין*. ואם כי היי "חולה עינים" לא פסק שוטי■ מנירסי׳עד כשתי שעות אחר חצית הלילה׳ ואז הי׳ משזר אכק כחל על עיניו לרפואה׳ ואחר שישן כשלש שעות התעודד וירחץ ידיו ושניו וירחץ את עיניו מהכחל, וישב להתמדתו. הבחור הזה כאשד י הי׳ לכן עשרים גברה עליו מחלת עיניו וישלחו אותו טהישיבה-לוויען להתרפא׳ ולא שב לירושלם, ואחרי עכור כשנתיים ימים הניעתנו הידיעה כי בזמן קצר נתישאו עיניו ויסע לאוננארין׳ שם נשא אשה ויהי לרב׳ ועתה נודע שם שמו "לגדול" ‘>. והרב הגאון הר״מ דל בהיותו שקוע בראשו וחכו במצב הרוחני של הישיבה לא היי יכול להתענין הרבה בנוגע להכנסה והוצאה. ועל עניני כספים הי׳ בימיו הרב הגדול ר׳ מאיר אניקסטער ז״ל■ טמונה ומנהל לכולל ווילנא וזאטוט. משנת תר^״א עד פטירתו בשנת תרמ״ה שמש הרה״ג הזה בתור "נאמן" של הת״ת והישיבה ויהי הוא המכנים והמוציא׳ וכחמש עשרה שנים אלו עכד עבודת קדש רבה . , ג) אחדים שאלו בעתוני6 "מדוע לא שמעו כי נני הישיבה נירושלם ד\1 "יכניס” י ושאלח זו מפזרת מלח על פצעי דלננית: חכמי ׳יושלם ילידי צ״ן לא אף ׳»היי יכולים להיות רבנים! אלא אף גם היו מזהירים כנזנכים כין יכניס המצו״נים אלא שאין מקים בעד «אבני החן" אשי תשתפכנה בחוצות ׳וישלם, והא ואי׳: נ׳ קוד ישאברכים אחדים מחניכי ישיבת עין חיים יצאו לחדל לסכות שונות של שליחית וכדומה יהיו לרבנים ונם אלה שנודעו בטקמותיהם בחויל בתור «עלוייס" בבואם לפעי,־יו נשלים הם מפגי השכל החד והישר של אברב׳ ׳יושלם. 18