Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 151

בתי החסד בית שלם 151 בנדבת לבבו זו חשב לתת "מכת לחי" למנהיגי הת״ת׳ אבל רבות הפראנקין שהי׳ צריך לתת ולתת לחלק גדול מחניכי הת״ת שנצחו גם בהתערבות זו—לא פלל ולא שער כלל!. -והדברים אשר יתמיהו בטח את לבות רבים מהקוראים׳ הוא: כ י ר ו ב האנשים המתפרנסיםמהוראת כתכולשוןהקדש בכללם רוב סופרימוסדי הצבור. אשרטילידי ציון׳ שהיו מכבר ו ש ה נ ם הי ו ם—ה ת ל מדו את מלאכתם זו בבית ה ת" ת שבחצר ר י ה" ח ז׳ ל׳ אם כי בהת״ת אינו לימוד הכתיבה אלא טפל קטן מאד ללמודי הקדש. לזה בפרט ולהרמת קרן הת״ת בכלל צריכים לזכור לכרכה את שם הרז״ח רבלין ז״ל. והרב הגאון ר׳ משה נחמי׳ הר״מ ז׳ל התאמץ במקצוע שלו לרומם קרן המוסר, וביחור נתןהשקפה לטובה לשקדני הת־ת. ואם כי חכב גם החריפים גם את הבקיאים׳ ובפרט בעלי סברא ישרה, אך ביותר הראה חכה יתירה, בדברים ובמתנת כסף ('העמלים בתורה, ותמיד היי מרגלא במומי׳ •יגעת ומצאת". היי לילה אשר מצאו את הוה׳ג הר״מ ניים ושכיב תחת הספסל אשר בחדר הסמוךלהישיבה׳רניל הי׳ להתחבא בלילה להתחקות על גודל ההתמדה של כאו״א, וע״י מקרה זה שנרדם תחת הספסל נודע הדבר. וגברה ההתמדה בימיו עד להפליא׳ רבים מהלומדים שלא דברו דברים בטלים בכל היום ולמדו עד אחר חצות הלילה ואז הלכו לכיתם, ומהם שלנו בבית הישיבה או באחד החדרים הסמוכים, נם היו אברכים או בחורים מצויינים שדרשו לתת להם חדרים מיוחדים׳ ויתנו להם את התאים שבחצר ביהט״ר׳ ביחוד אלה אשר על פינות גג ביהכ״ג הגדול׳ אח־כ היתד, נתינת תא מיוחד כמו "אות כמד להצטיינות"* נאשר רגיל הי׳ מרן הנרשים שליט״א לעלות בכבודו ובעצמו דרך כל מדריגות הרבות העולים