Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 148

לוח אר*ן ישראל 14« 1: ו חרבנים חשו כלי התטהטה ויוציאו אז מידי העסקן מוהרש״ב *־ל את כל ענין הת״ת והישיבה כדי להציל את מוסדי הצבור אשר רבות עמלו בו-ממקרה אסון. והשאירו את העסקן להתעסק רלהתדיין בחצירו הגדול שקנה מחדש, ואם כי בנפש טרה עשו דרבנים מעשה זו ולבם כואב על רב הפעלים הגדול׳ אבל אחרת לא היי יכול להיות כדי לחסות על המוסרים הקדושים "בכת עיניהם". הרבנים עמלו הרבה להביא את הדבר לידי פשרה ולהשלים בין כעלי הדין׳ אך אז הגיחו ממחבואיהם העורבים לט־ניהם ושלוחו של השטן עם עוזריו חגרו שוב את כלי המלחמה שלהם אשר בהם פרצו לפני שגים מעטות את חומת אחדות הכוללים ויהרסוהו—מצד אחד הפריעו את הרבנים טעשות תושיי ועזרה ומצד השני דברו סרה על הרבנים הגאונים, אח״כ נחמו שנים מהם ויסורו מדרכם ויפייסו להרבנים, והשלשה שלקחו חלק בראש ולא שבו מדרכם מתו שלשתם בחוץלארץ׳ כל כך גורמת מחלוקת! ועד כי בא הענין לידי גמר עבר הרבה זמן עוד׳ ויתר הפרטים שענין זה הלא הם כתובים על ספר •אמת ומשפט" מרבני העדה בראשם שלשת הגאונים הגדוי, מגאב״ד דקוטנא והגאב־ד דקאליש ויבדל לח״ט הרש׳ס ימיי (ושם קוגטרס מיוחד מהגאון החותם ■הראשון). ועל "מכתב הגלוי• משלשת הגאונים׳ רבי אברהם אשכגזי החכם באימי זצ׳ל רבי מאיר אויערבאך זצ״ל ורבי שמואל סלאנט נ־י. כעת תחלת המחלוקת נמצא הדרוג ר אליעזר דן בין דטצרים; מצד אחד היי לו הרש׳ב ז״ל למהותן׳ ומצד השני יקרו לו דברי הרבנים ולא מצא דרךאחר לפניו כי אם להתפטר ממשמרת ר״מ ולהיות איש הכינים לגמרי׳ ונשארה הישיבה בלא קברניט מיוחד לר, אלא ׳מהגאון הרש״ם נ*י היי מתעסק בדברי תורה עם