Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 147

147 בתי החסד בירושלם נדיבי עטנו. אחרי שהותו שם ערך שנה אשר לא הביאה שום סדי ישוה נגד הםכום הגדול של קניןובניןהחצר החלו נעלי החובות לרנן ואותו עקבות העתיד החלולהתראות. וייראו הרבנים מאד סן יבשל עוזר ונפל עזור׳ והתיעצו הרבה ויסכימו בעצה אחת להפריד לעי׳ע את הת״ת מהישיבה וחי־ שם "עץ חיים־ הנשוא על הישיבה-לבד׳ והתיתלבד, כי אם יתמוטט ובהתמוטטותו ימשך המוסד אחריו והיתר. הת״ת לפליטה. עצתם הודיעו להגבאי הראשי הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ ז״ל׳ והוא הניא את לבנם טעשות כזאת. מכתבים אחר מכתבים שלח בבקשות שלא יפרידו בין הדבקים והוד ת והישיבה יחדיו יצמח׳ עד ־ כי בטלו את רצונם ויכתבו "בפרטי־הכל־ אשר בסנקם מיום כ׳ שבט—לאמר: "נעתרנו לבקשת הנאון הג׳ ר׳ ברוך מרדכי כזכר הכולל וגבאי הת״ת והישיבה כוי ומעתה ברצות ה׳ על משמרתנו נעמוד להצמיד יחד את ענין דת־ת תשב׳ ר עם הישיבה עץ חיים אשר שניהם יתלכדו ולא יתפרדו כו׳" וע־ז בא' עה״ח אחדים מהגבאים והמשגיחים הקודמים. ומנהל העקרי מעין "ממלא מקומו* של הרב מוהרש״ב הי• אז הישיש הריליב יעבץ. הישיש הזה אם כי היי מהעהרים להרש׳ב במעשיו המבוהלים אך אותו ידעו הרבנים כי לבו תם וחושב באמת כי הרעיון מקנין ובנין החצר יוצא לפעולות. ויכבדוהו והכירו לו תודה בעד פעולותיו. ומעשי הדל יעכ״ץ ז׳ל בשנים אלו היו נחוצים בשעתם כי אז דרוש היי עסקן שלא יפול עליו לבו מהמקרים. הרב טוהרש״ב ז״ל הרב דראדעשקעוויץ כאשר עשה בחו׳ל עוד שנה אחת שב בשנת תרדה לירושלם כמעט בידים ריקנות* בבואו צמחו אותן המהומות שנבאו להן גאוני ירושלם׳ בעלי החובות תבעוהו לרין והסכסוכים החלו להרגיז את ארץ ישראל..