Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 142

לוח ארק־ישראל 142 הסמוך לו. כה נהג עד יום פטירתו שנפטר כיום ט׳ אלול תר׳ך בביהמ״ד של הת״ת י ויקונן עליו הגאון טקוטנא זצ*ל "אדם ני ימות באהל". אשתו הרבנית נ״ע נפטרה כ״ט יום אחריו׳ ואת כל אשר הי׳ להם : טעות מזומן סך שלש מאות רובל ומטלטליהם וחפציהם ׳ השאירו לקופת הת״ת והישיבה . בשנה אחת לשנות העסקן הרב מוהרש״ב הרב דראדעשקעוויץ ז״ל׳ צעד המוסד צעד נכבד׳ ושוב הי׳ צר המקום בחצר ריה״ח לחיכי הת׳ת והישיבה. וירא אותו רב הפעלים כי עת לעשות עוד ׳ ויגש אל הבנין לבנות עליות על גג ביהט״ד הגדול והיש? •ביהמ׳ד מנחם ציון" ׳ ובשנה ההיא הוקמו על גג ביהמ״ד שלשה בתים יפים לצד מערבית ומהם עשו ארבעה חדרים להת״ת׳ ובצד צפון בי חדרים לא גדולים׳ וחצר פנוי מרובע. אחרי גמרו בנין בתים אלה לא נחו ידיו עוד ועל גג ביהט״ד של הת׳ת בנה בית אחד גדול וב׳ חדרים סמוך לו. לבנין הבתים האלה נדבו ראשונה שני גבירים נדיבי לב סכומים גדולים׳ האחד הוא אשר הקים לו יד ושם בחומת ציון ע־י שני חצריו הגדולים אחד בעיר ואחד חוץ לעיר בשם ■בית דוד׳ היה הדר דוד רייז ז״ל מיאניווא׳ והשני הוא הנדיב הר״רצבי הירש סישבייןז״ל טטעזריטץ ככתוב בשני אבני השיש החקוקיסממעל לפתח בית הראשוןמבתים עליוני ונדיבה אחת יושבת ביתשלם נדכה ג׳ב סכום נכבד׳ גם גאוני ירושלם המציאו לזו נדבות מסויימות׳ אך בהיות שחעסקן הרב הנ״לאמיץ לב לא הביט כלל שיתאימו הוצאות הבנין עם סיום הכסף שיש בידו, ולוה וחזר וליה׳ הוסיף כבנין עד כי הרביץ את המוסד תחת עול חובות הרבה. הרבנים הגאונים התנגדו אמנם לשיטתו ויאטרהכיהעום ן בבניןצריךלא אךלראות כמה בתים יכיל המקומות הפנוים אלא צריך גס למשמש בכיסו ולודכח על כמי׳ מגיעים הסכומים הגכויים י והעתידים להגבות. והרב מוהרש־ב ז״ל