Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 141

141 בתי דחסד בירושלם «מעין החיים אשר להגאון הרש׳ס נ*י ובצהרים ממעין החיים אשרלהגאון מקוטנאזציל, ואחר השקה את צאן קרשיו הבחורים שומעי שעורו י שלו. התפשטות חוגי המוסד לא לפי יכולת עדת האשכנזים העני׳ הכריחה את המנהלים להפיץ מכתבי בקשה לנדיביחו־ל׳ נם התעתדו לשלוח שד״ר והיו צריכים לתת שם י6ירמא)להמוסד ויקראו לו ״עץ חיים״, מאז נודע מיסד הכפול הזה בשמו: "התלמוד תורה דתשב״ר וישיבת ע ץ ח י י ם הכללית*. והגאון רבי שמעון הזרחי האביר דטאווריג זצ״ל אשר׳ במשך ירחים האחדים שהתגורר כחצר דיה״ח׳ נקשרה נפשו מאד לקול התורה אשר ישמע בחצר הזה בלי הרף מבתי המדרש מלומדי הישיבה׳ וביחוד מהתשב״ר. והי׳ משתוקק להסתופף במקום תורה זה■—מצא את פדיון הכתים לענין גם לו בפרט׳ומיד שהיתה הרווחה בחדרי הת״ת עזב את ביתו׳ ויכנס לגור בביהט״ד של הת״ת, את אשתו הרבנית בקר בביתה לפעמים רחוקות והוא ישב בבימ״ד הנז' ביום (מעוטף בטלית ותפילין» ובלילה׳ ולא פסק סוטי׳ טגירסא. פרישותו זו היתד. גם נחוצה לו בשעתה כי אז החלו מאור עיניו להכהות ולבו נבא לו כי עוד מעט לא יוכל לשמש בעיניו׳ ויטהר לבא למקום תורה זה למען יהנה ייהנה גם יחד׳ וכן הי׳: כי אחרי ירחים עוד כהו עיניו ביותר׳ יתחת אשר בירחים הקודמים לשבתו בהת״ת השתעשע את הבחורים בחד״ת רק לפרקים, הנה מאז קבע שעות קבועות ככל יום ללמוד יחד את אחדים י מהבחורים. בין הלימודים שלמד אתם הי׳ לו שעור מצוין במינו לימוד ם׳ היד להרטב־ם כסדרו: הבחורים היו אומרים לפניו את לשון הרמב״ם והוא אמר את מקורו וחדושים גדולים בשיטתו. ויתר שעות היום והלילה י,,' לומד בע׳ם בינו לבין עצמו ׳ בזוית ביהט״ד או בחדר הקטן a