Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 82

"לוח ארץ־ישראל 82 כה הדנה בקהל. גם המעט ששמעו על אודותיה כרובם דברי הבאי והגדה, ואיים לא שם אל לב כי תחת מסוד. אמונת סתרים וכתה טושלמית צריך לבקש את שרידי אמונות העטים הקדמונים שישיבתם קדמה לישיבת ישראל בארץ או עמי הכנענים הסורים. ויהי לאות כי דוקא בארץ מולדת רעיון אחדות האלהות שרדה לפליטה אמונת העכו״ם או עובדי כוכבים ומזלות הידועים בימי התלמוד סשוטים כמשמעם למרות הצורה המחמדית שהתחפשו המאמינים בה■ ואין ערוך לערך החקירה בדעות ומנהגי הכת הזאת שהיא מצבה חיה מימי העבר ולהבנת כמר, מקומות סתומים בתלמוד וגם בכה״ק . כשאני לעצמי אודה ולא אבוש כי עד נסיעתי האחיונה בגליל כמעט לא שמעתי גם את שמע בני הכת הזאת אשר סי תושבי הארץ כשם אנסארייה יקכנה ובאמת הם נקראים בשם נוצאיירים. ואאמין כי כמוה ככל כתות המוסליטים המרובות ביחוד בחבל הלבנון ונחורן. בסעם הראשונה נגלו בעלי הכת הזאת בראשית יסוד ישוב מתולה. בימים ההם ואנכי יושב באהל אשר נטה מר אוסוביצקי בכפר הדרוזים שעזבו אז את אדמתם מפני בני ישראל וארא והנה שלשה ערביים זקנים רוכבים על חמוריהם קרבו אל האהל וירדו וישתחוו לנו. קראנו להם לשלום ויבואו האהלה וישנו על הארץ, ויספרו לנו ני הם השיכים של הנוצאיירים היושבים בשלשה כפרים סמוכים למתולה. מטרת בואם היתד, לבקש את הנדיב הידוע אשר שמעו הגיע ער אזנם כי יגאל את אדמתם מיד האדונים הקשים שכעלוה׳ והם חפצים להיות לו לעברים כי שמעו כי האדונים העברים אדוני חסד הם. איני יודע אם הונף עשו לנו כמנהג בני קדם או אם באמת ותם אמרו לנו כי מסורה בידיהם כי גורלם יוטב כאשר יבאו בני