Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 65

דרך סדכר פארן שמצאנו בכל דרכנו. כחמשת אלפים תמרים כ:ר אוימו 9־חוק כמברכים לשלום את כואנו. כתי חמר שפלים עמדו בצל עצי תמרעבתים ונהם ישנו הבדואים.בצל עץ תמר ענקי אחד׳ שכבר נשא על כתפיו סבל שנים עם קורות וחליפות רבות׳ עצרנו במסענו למען נאכל את ארוחת הבקר. יושבי הנוח נאספו ובאו אלינו, וביחוד ראש השבט איש גבה הקומה הדור וגאה בלבושו והליכותיו׳ רמז לנו כי הוא מוכן להסב יחד אתנו ואנחנו נתנו לו הרשיון לזה, ואחרי כן טהרנו לרכב הלאה לדרכנו. היום היה קריר. המון עננים נסעו על ראשינו לפאת צפון. מליינו הגידו לנו כיעל הררי פלשת יהי שלג׳והשערתם התאמתה אחרי כן. כי איר קר כזה היה פה חזיון יקר. רק כאשר התפרצה לפעמים השמש מכין מפלשי עבים׳ הרגשנו כי לא נחסר מאומה מחמה הלוהט. הבדואים ספרו לנו בי בקיץ אי אפשר לנסוע פה נם הבדואים נוסעים אך בלילה. ביום הם נחים באהלים בעת אשר מים המובאים אתם יוחטו מקרני השמש הלוהטים׳ נסבן המדבר בעצמו למרות כפות רגליו המוצקות צועד בקושי רב על החול הלוהט. לבני ישראל שהלכו במדבר הוקלה הרכה הנסיעה בלילה בהטלת ד׳ עליהם׳ כי כאשר באה השמש׳ ראו את עמוד האש הולך מאחריהם׳ והוא האיר להם את הלילה. היום הרגשנו איזה איר מימונה׳ מחם השמש הלוהט של הימים האחרונים• בשעה שתים עשרה׳ נסע מהר כמו בסערה ענן כבד שחור כמסך מבדיל מפאת דרומית מערבית. תכף שמענו את קול הרעם בהריעו בטרחה; ואחריו ברק על ברקי ורסיסי מטר גדולים נתבו וירדו בזעם על פנינו. ידיעותינו שהתעטפנו בהן נרטבו מגשם׳ וכאשר גם הגמלים לא יכלו לעמד בפני הסערה׳ עצרנו את טסעני ונשב על החול׳ וכל אייט מאתנו חפש לו מפלט תחת גב הגטל. ושטשיתו הפתוחה. הרעמים והברקים לא חדלו׳ הרקיע ^לו היה כל כך אפל׳ כאלו לא עטה לעילם מעטה תכלת בהירה 0