Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 50

ובתוך הדומיה העמקה הזאת מה ער ורגש הוא הלב למחשבות זכרונות וגעגועים! אין כל פלא כי במדברות האלה שלטה לפנים האמונה כי גורל בני האדם כתוב הוא בככבים ואיתות השמים. הכוכבים נחשבו להערבים כשלוחי דיי ובמלאכים אשר בכל לילה ולילה עשו בלי מפריע את מהלכם המלא הוד והדר, דרך נתיבות השמים המוארים באור יקרות. הכוכבים הם בגי אלהים המתיצבים ברנה והדרת קדש׳ לפני כסא ד׳ צבאות, לכן חלקו להם הערבים כבוד אלהים־ והעבודה הזאת היא כמעט האמונה היותר עתיקה של עמי ערב. כאשר שבנו מטיולנו מצאנו את אהלנו נטוי קרוב לקבר העתיק. מורה דרכנו הנאמן עדה אבו דיה׳ פרש את היריעות כתוך האהל ואת השקים אשר על אכפי הסוסים והחמורים הניח במקום כרים למראשותינו׳ ועל פני להבת הספיריטוס עלה עתר ענן קפה ערבי רותח ונותן ריח טוב ונעים מאד. הסוסים נאסרו ליתדות על יד האהל וקול לעיסת "השעורה הפלשתית* בין שניהם חדר כל הלילה לאזנינו. אחרי ארוחת הערב הגיש לנו ז$דה קנה מקטרת (נרגילה) ובעלות ענן הקטרת׳ ספרו לנו שכנינו הבדואים ספורים מענינים מאופני חייהם החפשיסבתוך המדבר. פה לא ישלט כל בן תמותה לבד הבדואי. פה הוא עולמו שמטנו הוא מביט ברנש חמלה על בני אדם יושבי ארצות התרבות,. הסדים למשמעת פקידי הממשלה׳ ומברחים לשלם מסים וארגוניות. ולעבוד עבודות של חובה המוטלות עליהם. ד) על יד נחל מצרים. לא יכלנו לישון הרבה בלילה הזה. אחרי החם העז השתנה האור 'ויהי קר מאד; אף כי פה במדבר אין לפחד פגשם. בכל זאת התקדרו השטים׳' ועננים שחורים נסעו מעל