Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 45

מכווני את רשמי המסע ולהעלותם בכתב בשעות הפנויות. הקורא הנכבד ילוה בחפץ לב אל ארחתנו הקטנה. למען לשוב בדמיונו אל חיק שנים ועתים קדמיניות, בתוך דממת הישימון הנורא, וקול שאונו של שטף הים הסואן ברעש, והמלא סודות וחי עולם אין קץ. בירח אדר בתשעה עשר בו. עשינו דרכנו מבית לחם למצרים׳ ויהי מחוז חפצנו העיר עזה. שחשבנו להגיע אליה מקץ שני ימים. ירדנו טהרי יהודה דרך עמקים בין מכסי סלעים אל המישור ונתעה זמן רב בלילה הראשון בחשכה, עד אשר סוף סוף נקרע צעיף ענני ליל, והכוכב הצפוני האיר לנו נתיב. מבית נייברין" הנודעת בשרידי חרבות טירותיה וארטנותיה שהיו חצובים במערות ונקמת צורים, לנו הלילה בבית פי שהיה לפנים מושל בכל המחוז ההוא׳ ולמחר טהרנו לנסוע תכף באור הבקר דרך •מישור פלשת" שהזהיר כלו משלל העבעים הבחירים של אביב ארץ הקדש, על פגי שדות אומדמי-ם ומבריקים עטופים פרחי חן, ונצני חמד אל "עזה י עיר הפלשתים העתיקה. בלינו שטח יום עלז ונעים מאד בצל קרת אחד טמיודעינו, ונקם לאור בקר עם דמדומי חמר. ונסע על פגי הישימון. ב) מרעי האבות. היום השנים ועשרים לירח אדר היה בהיר ונהדר מאד בעזה. מרחוק השתרעה תכלת השטים העמקה והטהורה מכל ערפל קל על פני ארץ פלשת והים הגדול, טרם דרכו כפות רגלינו על אדמת "דרך המדבר* העתיק העים1נו עזד מבט אחד לאחור על פני פלשת. לפנינו השתרעה העיר עזה עס מעיה הלבנים׳ ומרחוק נשקף ראש ההר שעליו נשא שמשון את הדלתות ושתי המזוזות שהסיע משער העיר בהיותו שסה, נאשר התחרשו עליו