Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 28

דוח ארין־ישראל 2S נזרקו חוטי כסף לבנים.— אך עודנו יפה ואהוד כמקדם. ובמקדם אמונתו חזקה בעתיד, בהוד. ימצא תמיד את הטוב׳ ולכל איש יסלח חסרונותיו ומגרועיו, וירים על נם כל מעלה׳ איזו שתהיה, אם מצד הרוחני או הגשמי. ישר ומתון יעקב וכאשר היה לפנים. מכבד בעיני מכיריו וידידיו ובלם ישבחוהו• אף הילדים יאהבוהו ובלכתו ברחוב ירוצו אחריו ויקראו לו: »דוד יעקב. דוד יעקב!״ ונם יעקב יאהבם בבל לבו ובבואו אל איזה בית יקה ילד אחד על ברכיו והשני יטפס על ידיו ויתלש את שערות ראשו וזקנו. והוא יזכור היטב יום מולדו של כל אחד ולא ישכח לבוא ביום זה לברך את האבות ולשמח את בעל החג באיזו מתנה קטנה. —התרשני לשבת אצלך גברתי? — שאל יעקב. י —בכבוד-אדוני עונה רחל ותסיר מעל הספסל את עלי הפרחים. רגעים אחרים שניהם החרישו. —מה חדש? — שאלה רחל, —סרתי אל ביתך ולא מצאתי איש. ישראל. אמרים׳ על הכרם גם שולמית הלכה אתו. נעמן ואבשלום ערכו להם רכבת מכל הבסאות. ’צפצפו, יצפרס יצלצלו. יהפכו את הבית• —זה אינו חדש,—מסמיקה אותו רחל בצחוק. —ואיזה חרושים אספר לך? הייתי עתה על כרמי ושבעתי עונג רב ז ההרכבות עלו יפה, הזמירות נקלטו, הב ל בסדר נאה, שורות׳ ישורות ישרות נמשכות רחוק, רחוק האדמה עבודה סביב כל גפן בדקדוק רג;האויר צח, השמש כל כך רך וטוב וחמו חודר ומפלש האברים בנעימות ומתיקות; וכל המושבה ירקרקת. וחמורי דהר כסום׳ ולבי היה טוב עלי... וזכרתי׳ לפני עישר. לא! לפני ישמונה ישנים. . .