Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 13

13 הנדות ומכרות נשכחות אצלנו אבן השתיה ולכן נוהגין כאותו חדר קדושה יתירה שאין נבנם שם אדם רק להדליק ולתקן הנידות של שמן שדולקים יום ולילה לשם והוצאות המלך כעין כל שאר הוצאות הבית שמעמיד עד היום המלך להיצאותיו כמה מלומדים שלהם שלומדים שם יומם ולילה ונרות לכל הכתים והחצירות («רשת אלד 0«עי לד;און די «שד. דני! מ׳8;ת ת«״ט) גבול שבין ירושלם וציון. ושמעתי מ:ני בניהם של המסתערבים והם הנקראים מוריגקום שהם מזקני יוושלם שנשא־ו בה אחר החרכן׳ שחצי רחוב היהודים המכסיק בשוק היהודים מצד צפון לדרום הוא הנמל שבין ירושלים לציון׳ והחלק אשר הוא לצד מערבי דרומי סמוך לקברות המלכים היא ציון עיר דוי׳ וכנגד מקום זה חוץ לחומת ירושלים כמו שהוא היום הם קברות מלכי בית דוד והחלק אשר הוא לצד מזרחי צפוני הוא ירושלים אלא שמחמת החורבנות נמשך ונתערב ציוןוירושלם ונעשה כרך אחד עד ישקיף וירא הי משמים ויבנה חרבות ירושלם וינחם את ציון בבנינה. ולכך כתב הטור אורח חיים בסי׳ קפ״ח דיש חותטין נרצה והחליצנו מנחם ציון בכנין ירושלים. («ישת אלד מסעי לדנאון ר׳ «שד דגיז טשנת ת«•«) בארות אברהם יצחק ויעקב. וכן יש באר י בחברון) שקירין לה כאר אברהם וכן באר אחרת קוראים לה באר יצחק ובאר אח־ת קוראים לה באר יעקב ייאגוס) ש:ן קרואים בשטותם בסי ישמעאלים ויונים עד היום. <נ;ןי ישראל צד 88)