Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 12

שם ודבר על לבם באמיר להם הנה מאת ה׳ היתר. זאת! ושמא נרם להחזיר עטרת הבית ליושנה כמו שהיה כאימה בנה המלך שלמה דשטי בקרבי׳ ואתם יש לכם דין קדימה הרי היסודות לפניכם בנו אותה על הוצאות שלי ואל תשגיחו בהוצאה. היהודים נשבר לבם בקרבם וגעו בבכיה ולא ענו אותו דבר׳ אמר להם המלך למה אתם בוכים במקום ׳מהיר. לכם להיות שטחים כי למחיה שלחני אלקים׳ לכונן את בית מקדשו אשר החריבו אותי הרומיים שהם ערלי לב וערלי כימר ולא ידעו בערך קדושת מקום זה וסגולתו׳ אם על ממון אתם דואגים ככר אמרתי לכם כיעל ההוצאות שלי תהיו בונים אותו׳ ענה זקן אחד שבהם בבכיר. רבה יחי אדוננו המלך ויאריך ימים על מלכותי אנו עבדיך מחוייבים אנו לברך את ה׳ איטר ייעצך׳ ולההזיק לך טיב על חסדך זה האחרון מן הראשון שאתה מתנדב הוצאות הכית, אמנם כסיאמונתינו אין בידינו לכנות הכית לסי ימאנו מאמינים ומקווים שהבית הזה יהיה לנו בנוי מאת ה׳ מן השמים כשיהיה ברצונו יתברך ולא זולתי! אמר המלך אם כן אני ידעתי כי שלמה המלך התפלל גם אל הנכרי הכא מארץ רחוקה למען שמו והתפלל אל הבית הזה ימתהיה תפילתו נשמעת׳ ובכן אני אבנה אותו ואקחהו לבית תפלה ימלי וסטים לימלום ונתן להם חירות דירה וכל מלאכה שיהיו יכולים להתעסק בה ככל אחד מבני עמו, חזר וביקשי מהם ימיתנו לו תכנית המקומות שהיו במקדש• וכפי הנראה תבנית האורך ורוחב מטה ימהיה בבית ראימון ובית שני לא נתנו לו וראי׳ אמנם טח שנתנו לו היה על גני כותל המערבי ולפנים ולימליימ ולרביע עשו לו עזרת אנימים, ועזרת נימים׳ ועזרת כהנים, וכעין כפה שקורץ בית קרשי הקרשים ומדרימ ׳מלמה׳ הם אומרים דימם במקום ׳מהוא נקרא בית קדשי הקדשים ד״מ ימם אבן תלויה ועיטדת כאויר ושהיא הנקראת