Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 61

«1 שיחד, עם דבה״נ של דשמרונים יום השני כיום הימני אחר הצהרים באתי בכיה כידונו ואמצא כי הנהו יושב ומחכה עלי׳ ואחיי שאילת שלום הכפולה משני הצדדים'כנהוג פה בארץ׳ שאלתיו גם למטרת בואו הנה׳ ויענני כי הוא בא למכר ספרי תורה נכתב העברי העתיק י שמרוני או לבונאר) יימנים ונם חדשים לחבטי דנוצרים פה, אך עד היום לא מכר עוד מאומה. כהן הראימ של הדוטוניקאנים הודיע את מהות ספר־תורה עתיק ימ־ימ לו, למנהל ב־ת הספרים הכללי בפאריז ומחכה הוא לתיטובתו, וספר תורה עתיק אחר שלוז בעצמו באמצעות הקונסול הרוסי לבית הספרים שכסטובורג. אנכי: היש תאריך בספר התורה שהראת לכהן הדומוניקאנים. ומה הוא הסכום שהנך מבקש בעדו. הכהן: ספר התורה הזה כחוב לפני שש מאות ושמנים שנה על קלף׳ והספר הזה הנהו יחידי במינו׳ ובעדו טבל,׳ט הנני סך של עשרת אלפים פראנק . אנכי: קשה לי להאמין כי ישקלו סכום גדול כזה׳ ולדעתי הרבת לשאול. ואם תאבה הואל נא להראותו גם לי׳ כי גם לי יש מיודעים רבים באירופא המחפשים אחרי ספרים עתיקים. הכהן: גם זאת אעשה לך כי מצאת חן בעיני׳ ונכון הנני להראות לך את כל אוצר ספיי. ובדברו קם ממושבו ויעלה על היציע הקטנה שבחדרו ויוריד אח הארגז וממנו הוציא ספר גדול עטוף במטפחת לבנה ויפתחהו ויתנהו על ידי• וזה תמונת הספר אחרי ההתבוננות השטחית ימהתבוננתי בו : ספר התורה חזה איננו עשוי בגלילה כס״ת שלנו כ״א מחובר מדפים ככל הספרים והוא עמם מבלי כריכה