Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 60

הנדנים והזקנים נוחי נשששעצמותהים טעונים כהטקום הזה.ואנכי מצדי טוכןוהנני להיות לעזר אצל הממשלה כי תתן דרשיום לתקן הבנין.— עתה אדוני שאל נא את שאלתך5העקרית אשר אמית׳ ואת יתר השאלות אשר לך תניח על יום הטחרת — שגם בו נכון מנד לקבוע לך זמן אם חרצה׳ כי כנר רד היום. אנכי:«איך אפשר "לבם לקיים/ את כל.מצות התורה הכתובה, הלא דבריה קצרים מאד ולפעמים גסלפתומים וחתוטיג׳ אם אינכם מאמינים כהקבלה או דזתורה שבעים. הכהן: חכמינו הראשונים שהיו בסוף ימי הכית השני והחכמים שהיו אחריהם בארו לנו1עם״י קבלתם איש מפי איש את כל פרשיות התורה דיניה וטצותיה. וגם לנו יש כעת בכתב פירוש גדול על התורה כעין התלמוד שלכם. חכמינו למדו את הסתים טהעפורש. באופן שלא יסתיר פשוק אחד את רעהו. אסרן עלינו דברים חמורים שאיסורם איננו מפורש בתורה, רק מפני אסור המפורש אצל דברים היותר קלים. ולפעמים בארו עגין הסתום במקום אחד ע״י הביאור המפורש במקום אחר שמלותיהם יעוות, וע״י הקשים מדעיים והגיוניים כאלה לא 3 הניחו פסוק אחד שלא באמהר כאור רחב ומספיק. והנהנים והחכמים שהיו ממנים קדומים חברו לנו מזמורים שירים ופיוטים לכל מועדי הי. ויש לנו ספרי תפלה שירים ותשבחות למועדים ומקרים שונים. וכספר התפלה שלנו יש סדר תשלה מיוחד לכל שבת מארבע שבתות החדש (וגם לשכת חמישי אם יקרה) ואותם נחזור חלילה טדי חדש בחדשו, אנכי: *בקומי ממושבי ללכת) עתה רואה אנכי כי באמת אי אפשר לתורה שבכתב טבלי תורה שבע״ם׳ וכל האומר אין תורה אלא אחת, גם אחת אין לו.— אסיר תודה הנני לך על כל תשיבותך, והנני נפרד מטך להתראות שנית למחר בעת ד׳זאת, ערכך טוב אדוני.