Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 176

17(» לוח אדידישדאר אייר היתה טובהדהרבה יתר, וטי^בד קדחת האגשית (Malaria) לא התפרצד׳דכל מחלה חזקה. ביהוד ראוי להעיר כי י בכל ימי החרףלא נראתה מחלת האסכרה כטעם כליל׳ וגם ה ק ר ו ם המדומה נראה רק זעיר שם3זעיד שם. התקופה השלישית מסיון עד אלול׳ שבכל שנה היא היותר רעה׳ היתה היותר טובה בשנה הזאת• סבלנו אמנם הרבה מהמאלאריא, אך בכ״ז הוצעדה 0/»35 מכשנים החולפות. מחלת הע־נ־ם רבתה׳ אךכל החולים נרפאו ואף אחר לא הוכה בעורון׳עדני בכלל נוכל להתאונן על השנה הזאת הרבה פחות מעל אחיותיה הקודמות. וסבת הדבר אין לנו לתלות כ׳א בזה שמרבית יושבי העיר נאלצו לשתות מי טעינות טובים במקום מי הנורות הסרוחים אשר ישתו בהתקופה הזאת בכל שנה כאשר יגיעו טי הבורות ער תומם. —לדאבוננו מתו בשנה הזאת צעירים רבים ממחלת השחפת! ועור אנשים ונשים > רבים ישנם שנשרשה נהם המחלה הנוראה הזאת דבר שלא נשמע כלל בהזטן הקדום, וסבת התפשטותה באה לרגלי האבק הנורא הממלא את כל חללה של ירושלם החדשה(מחוץ לחומת העיר« והאי סדרים בשמירת הבריאות. ביחיד אשמים בהת«שטות המחלה הזאת בין אח־נו-ראשי הישיבות ובתי המדרש אשר לא ישיטו לב לכה המרבק החזק של המחלה הזאת ולא יזהירו את תלמידיהם ולומדיהם מריק8 של אלה שנלקו כברי בהמחלה הזאת, ואם לא יתוקנו סדרים וסיגים נזה׳ אז תהי׳ הלילה עיר קדשנו כעתיד עלולה במאד למחלת' השחפת לכל חלושי החזה. פעולות הממשלה ובית מועצות העיר. מפלת ענלות טובה תסלל מירושלם לשכם (מהלך ט״ו שעות)׳ ועד למעלה מהכפר ביריא יבאמת לבנ״מין) במרחק ארבע שעות יכולים לנסע בעגלה והעבודה הולכת קדימה׳ ויושבי הכפר ראמאלא סללו להם מסלת עגלות מביריא לראמאלא. עשו חוזה עם טסה״ב להניא מים סהטעינות הנזכרים