Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 175

ה ש צ ד, הרעו הרבה למצב הכלכלה של עירנו, והן מניעת בנינים חרשים־-שהם הנם המחיה הראשית לאומני עירנו. והפחה הגדול שהושרש כלב יושבי עירנו יעשם מעצור נהמהלך הקטן של המסחר והחרשת בעירנו. ואומנים וחנונים רבים הולכים מבלי עבודה וסרנסה׳ וכל איש מהם שיש רק היכולת בידו לרכוש לו לאסוף הוצאות הדרך, עוזב את עיר קדשנו והולך לאשר ישאוהו רגליו ונולמס היציאה הולכת הלוך וגדול .—חברת יק״א בהתבוננה כי אין לאל ידה לעזור לאומנים כי יתפרנסיו פה מעמל כפם עזרה לעשר משפחות אומנים על הוצאות דרכם לאמריקא. והנה בבחינת עזרה להפרט, טובה היתד, עזרתה מאד. אך מבח־נת הכלל, לאמר ביחס הטבת יימוג היהודים נעיר קדשנו וקדטתו, רע הדבר מאה כי היוצאים אחרי אשר יתאחזו בארץ מכורתם החדשה, ימשכו אליהם רנ״ם ממיודעיהם וטכיריהם, ותאות היציאה תאחז גם את אלה שיוכלו להתפרנס פה כצמצום, וישוב עיר קדשנו ילך חלילה הלוך וחסר. מצב הבריאות fi . ביחס הבריאות עלינו לחלק את השנה הזאת לשלש תקופות. התקופה הראשנה מתשרי עד טבת היתר, רעה כי בה נראה עוד במרה זעומה עקבות מחלת האבעבועות ודלקת קרום המוח (Meningitis cerebro-spinaiis) שהתפרצו בעברה וזעם בסוף קיץ תר״ם (כמו שהזכרנו במאמר •השנה" בלוח ארץ ישראל שנה החולפת), ורבים הכריעו תחתיהן. להן נוסף מחלת המאזערן אשר התפרצה באופן יותר חזק מהנהוג ובמקרים רבים נשתכללה עם דלקת הריאה, התקופה השניה משבט עד 1> ע*״י הודעת ד׳ד קוישעדסק׳ וו8א חברו! *לטען עיין׳