Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 138

לוח ארין־ישדאל 138 ההקדשות והעזכונות לטובת ארה״ק ומסריה כי יקדיש איש ישראל חלק מרכושו לטובת הכלל או איזה משעל קדוש, נהוג בישראל עוד מקרם קדמתה. וגם בטרם בוא ישראל אל המנוחה ואל הנחלה׳ בה־ותייעוד נודד ונוסע במדבר ממקום למקום ומתחנה לתחנה׳ הראה את נדיבותהבאוםן נעלה. וכאשר קרא סרע־ה לנדבות בער מלאכת) המשכן וכליו נדב העם ממלאכת ידו ורכושו במדד. מרובה כ־כ׳ עד כי נאלצו להודיע ׳■איש ואשר, אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש". וכה היו בני ישראל נשרזים ונפרצים בהקדשות ונדבות עד כי תורה״ק קבעה פרשיות מיוחדות בדיני הקדשות׳ ערכין,חרםים, נדרים ונדבות (שלכל אחד מהם הי׳ מושג, חפץ ומטרה מיוחדת), ורוח הפזרנות והנדיבות נמשך אצל עם ישראל בכל התקופות השונות שעכרו עליו. ותמיד הי׳ מקדיש ונידב מהונו לשם כ ל מ י ני ההקדשות הנזכרים, עד כי חכמי המשנה והתלמוד חברו מסכתות שונות בנאור דיני התורה בעגיןזה והשלמתם.כל ימי הבית הראשון והשני הרבו להקדיש במדהיינפחה מאד לבדק הבית. שכלולו ויפרו» וגם להכהנים משרתי הכית.וכאשר נוטל כבוד ישראל ובית מקדשו חרב, נדבו ויקדישו מהונם להחכמים המצוינים מפיצי התורה והחזקת ישיבותיהם. וספרות התלמוד מלאה.מהקדשות ונדבות שונות שנתנדבו והוקדשו במקוטותשונים ולמטרות',ידועות.וםפודים אחדים נביא למשל 5 יוסףכן יועזר ובנו •מהראשון הקדיש ע י ל י ת א רדינרין אתת לברק הבית והאחרון ששה (ב״ב קל״ג עיא)..