Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 122

122 לוח אריךשראל בת הפועל מאת טורד עברי השנויים הרבים שנהיו בארצנו בשתי השנים האחרונות על יד מסירת המושבות לידי חברת יק״א׳ הסבו. כידוע תמורה גדולה בחיי בני המושכות וביחוד במצב הפועלים׳ ויגרמו לרבים מהם עצב ומצוקת נפש׳ האמנם כי בנפשי לא נגעו השנויים האלה לרעה׳ כי "מורה עברי" הנני כאחת המושכות׳ ומורה עכרי, כנודע אין לו מאומה ולא הסר לו מאומה׳ אך מעמדו הרעוע של ישוב ארצנו אחרי התמות הטובות של שטנה עשרה ימנה׳ ועל כלם המעמד הנורא של מאות פועלים אומללים שחיו גם הם בתקו ח להגיע לימים טובים בארצנו. ועתה תמה כל תקותם ועליהם לעזבה׳ העציב את רוחי בטאד. אבל בתור מורה המלמד לילדי ישראל תורת ד׳ שאחת מהמ״ה דברים שהיא נקנית בהם היא השמחה׳ אינני נותן להיעצב לקנן בלבי׳ וגם לתלמידי אני משים לב תמיד שיהיו עליזים וילמדו מתוך שמחה. ובכל פעם שאני מרגיש בעת הלמוד איזה עצב בלב אחד התלמידים או אחת התלמידות, הנני ממהר לגרשו מהם ע׳יי איזה שיחה נאה או ספור יפה׳ המשמחים את נפש הילדים ולפעמים גם ע״י איזה שיר שאני מזמר אתם׳ וסרה מהם רוח העצב ואני שב ללמורי. ויהי באחר מימי החרף הזה בעת בא לארצנו ציר הברת יק״א לגמר את סדור הענינים שבמושבות׳ וכתתו הוצאות הדרך לרבים מאחינו הפועלים ואתבונן כתלמידה אחת בת כשתים עיטרה שנה׳ כת אחד הפועלים יוודא תלמידה מצוינה והראשונה במחלקתה) כי היא עצובה מאד. השתדלתי לבדח את רוחה ע"י אמצעים שיונים׳ אך לשוא! הפעם לא עלתה בירי, הילדה נתעצבה k