Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 111

בית משתה חח לעניים חנם שיסדו אחרים מטובי ירושלם כשנה לפני בואו יתדל-חז, שכמעט התמוטט מחסרון תומכים׳ וייסד סה חביה למען המסעל הזה ובעצמו הלךלקבץ מהחברים את תשלומי החדש וגם העתיק את שטרי הקבלות בהעתקות הקטוגיאס-ות לבלי תעלה על החברה הדלה כל הוצאה, וירחיב את חוג פעולת המפעל הזה שהיה באמת לתועלת וברכה לעניים ומדוכאים רבים׳ ומעט מעט הצליח בידו בעזרת בניו וחתניו בארץ מטרו וממוני הכוללים פה להפך את בית משתה התה למקלט קט; למספר זקגים שבראשיתו היה מצער ודל מאד. אד יגיעתו הרבה ואמון דוחו של המיסד עמדו לו לטפח ולגדל את נטע שעשועיו זה, עד כי בכל ימנה ושנה התפתח והתקדם במדד, גדולה שכמעט לא סלל אישי מראש, למרות המכשולים והמפריעים שעמדו על דרכו, ואחרי עכור ארבע שנים לעבודתו במקצוע זה, עלה בידו לשכר חצר רחבת ידים במקום אויר טיב וליסד בה "טוש: זקנים, אמתי לאמר שבו ישיגו חוסיו מעיום׳ כלכלתם וכל צרכיהם, ואת אחד מחדויה.יחד לבית תפלה לבל יצטרכו הזקנים לכתת דגליהם לבתי תפלה אחרים. ויטיל עליהם לחובה לאמר ככל יום אחרי התפלה "סדר מעמדות נצבור׳ וללמד ככנופיא משניות לעילוי נשמות חבוי המפעל הנפטרים. אך את בית משתה התה לא בטל טי סאנדרס זי׳ל נהוכחו מהתועלת הגדולה הצפונה כו לזקנים חלשים יחידים וגם בעלי משפחה.והמפעל הזה נלוה אל "בית מושב זקנים" עד היום. ומיד אחרי זה לא אבה המיסד לנהל בעצמו את עניני ההוצאה וההכנסה של המסד ויבחר לו שנים מעסקני עיר קדשנו והם מר ישראל הורוויץ ז״ל ממונה כולל הוראדנא, ויבל׳יח מר ישראל דוכערסממקין פו׳יל"החבצלת׳', ייחד כללו ועד מפקח על צרכי המסד והנהגתו, ואז החלו גס אחינו כהי״ל לתמך את המסד הזה, אשר הנהגתו קנתה לה שם טוב ע״י