Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 110

0!ן לוח אריךישראר האנשים אשר חננם ד׳ בעשר׳ ואשר יוכלו לחשך מעמלם לימי הזקנה. ולב הזקנים הבאים לעיר הקדש הם ניחוד עניים וקשי יום איטר לחצם גדול מאד. ובכן לא יפלא כי שנים רבות היה מרגש נירושלם חסרון בית מיוחד לסויטב זקניה העניים׳ שבו ימצאו טיגוע לבלי יאספו בלא עתם מעני וחסד כל. שנים רכות חלפו ולא. נמצאו אנשי מעשר. ולבב שיחי להם עז ואמץ להתחיל ביסיד מפעל נכבד כזה הנחוץ בכל קהלה ישראלית וביחוד בעיר קדשנו. *אכל אין לך דבר שאין לו שעה!" לכל רעיון ומפעל גדול בבוא עתו לצאת לפעולות תמציא ההשגחה גם אנשים גדולים אנשי רוח ורגש כביר שהם יהיו נושאי רגל הרעיון ומוציאיו לפעולות. גם לדבר יסוד בית מחסד. לזקנים וזקנות בעירנו המציאה ההשגחה אנשים נלבבים ועסקנים מצינים, והם המנוח מר שמואל ברוך סאנדרם ז״ל מאוסתרליה והמנוח מר משה אריה ליב פרידלאנד ז־למס׳ט סטוסנורג ותשימם לפטרונים לאחיהם הזקנים העניים בהר הקרש ירושלם. שני אלה אשר היו רחוקים איש מרעהו במעשיהם והליכותיהם ואולי גם בדעותיהם והלך רוחם׳ כמרחק המקום אשר הפריד בינם׳ נפגשו ויתאחדו בדבר רעיון יסוד מקלט לזקני עמנו בירושלם. והתאחדותם זאת היתה לברכה׳ והיא אשר הולידה את המפעל הגדול והכביר בית מושב זקנים וזקנות הנחשב כעת בין המסדים היותר מצינים שבו ירושלם תתפאר. הרש״ב סאנדרס זיל עלה הנה לעת זקנתו בשנת תרל״ט מעיר אדעלייד באוסתרליה אשר בה רכש לו עשר ושם טוב לבלות את יתר שנותיו בירושלים עיר משאת נפשו בחורה ועשית טוב וחסר, וביד כניו מסר את רכושו למען ישלחו לו את פרי כספו בכל רבע שנה די מחיתו בכבוד שמטנו חשך סכום הגון לבתי החסד ועניים׳ ומיד בבואו הנה השתתת באונו והונו במפעל