Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 105

105 הגדות ופשרות ניממחות אשר בנו בני האדם ואוד כשדים והכבשן שהפילו כו אברהס אבינו ז־ל׳ וסיפר לי הזקן שהי׳ בהודו והוא בקצה המזרח וכוש כנגדו במערב׳ וים ומדבר ביניהם, בארץ הודו מלך אדיר ליהודים לבדם ויתר הגליל לאומות כופרים בכל הדתות ואינם הורגים נסים חיה לאבלה ועיקר עבודתם לשמש לירח ולכוכבים; בני משה באו קרוב לנהר שבתיון ונגדם שבט רגשה׳ מעבר שבתיון דן ונפתלי גד ואשר, יימכר במדינה לבדם ודבר אין להם עם אדם ומופלגים בתורה וסבינותם עובדי האש ולשונם עברי וערבי ופרסי׳ שמעון בקצה הדרום וגם הם מולכים לעצמם׳ זבולון וראובן על נהר פרת אלה מפה ואלה מפה וישי להם משינה ותלמוד ולימינס עברי וערבי׳ אפרים דרומיים לבבל גבורים אנשי מלחמה ומתפרנסים מהשלל׳ לשונם לימון עברי . נ׳נתב הרב ר׳ אליך.״ נסא-אדא ה:דשש cm.- דני׳ ר:שימ. המאה השלישית להאלף הששי מקים המקדש. . < ובתוכה [בכית התפלה ימעל מקום המקדש] מרליקין שבעה נרות ודעו רבותי בי זה דבר שאין ספק בו כי בכל שנה וימנה כשהיהודים הולכים לבית הכנסת ההוא בליל תשעה באב כל הגרות •שבעזרה הם נכבים מאליהם ואינם יכולים לחזור ולהדליקן ילא יכולול והישמעאלים יודעים מתי הוא תשעה באב שהם עוש־ם כמעט כיהודים בעבור זה וזה ברור ומפרסם לכל בלי שום ספק. רנושע ר' מישילש סוולאשרא r;srs רמ״א ד.:*שש נ-.לי,־ר»‘ים,׳ :״א צד 202. חקרתנו לרעת מן האותות והמוסתים הנראים כהר הבית ובקניות החסידים ומה לןאחי ואותותיגולא ראיני׳ והנרות הדולקית כבית המקדש אשר שמעת דעכו כבו ביל ט׳ באב׳ גס הלום #שעתי בזאת מפי השמועה אך אינו אצלי רבד ברור,., והנבונים