Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 128

עבדו הנאמן מארזוק יעמוד לפניו וירנן בקול דממה דקה מטבחרי שירי ערב, ובידו קבוצת כנפי־ יענה אשר לרבעים ישב מעל פני אדונו את הזבובים לבל יפריעו את העמיר ס3יפ;י זז. העמיר ישכב פייויז׳ יי^י האחת מינחת לאורך המצע׳ ורגלו השניה כפופה מעט ובאצבעות ידו יחכך בין אצבעות רגלו הבפופד! עיניו סגורות עד החצי, ואך לפעמים יפתח אותן להראות להעבד פי עוד לא נס שנתו בעת אשד זה האחרון ישפיל את קולר בחשבו כי אדונו לא ישמעהו, ואז מחדש העבד הנאמן את קולו׳ וכחלילים יהמה: נא עיני׳:א ליל,,, כה עברו כשתי שעות!• עד אשר פתאום קם׳ העמיר על רגליו וכהעכירו את ירו הימנית על פניו ועל זקנו■ הקצר קרא בקול עב ונעים יאין אלוז• מבלעדי אללא׳ ומחמד שליח אללא־׳-׳נוןן מים קרים!" וכרגע והנה מכל פינה ועבר וגם מאחרי פתח האהל התנגשו ובאו כשמונה עבדים וכולם נכונים לכל הדה אשר יצא מפי העמיר. המימי הובאו ואחרי שתיתו את המים מפי הלובריק־א הקר אמרו לו כל הנמצאים •הנאה" ז הוא ענד. "תודה לאלל»", אחרי בן ישב לו על מקום כבודו בפינה אשר ממול הפתח והעבדים כל אחד למלאכתו יפנה י זה יצית אש מחוץ לאהל וזד, ינקה את המחבת והשלישי יכין מכתש העץ אשר בו יבתשו את הקאהוה׳ואז כאשר הכל טובן אז יקח העבד אשר אך זאת מלאכתו לכתוש במכתש את הקאהוה וישב אצל הפתח רחל י] המלה הערניוז כיף תתאר איו המצב א•*!־ אין לו שם טיוחד נייואר הלשונות, המצב הלא עז;נ «ולא ורוחב הדעת אשי ׳ונש האדם נעיד אשר הלה והראש ריקים ממחשבות פל שהם . 12 לובויק וו. הוא נל׳ חום דק, מעשה צעצועים המלא נקנים דקים ננקב׳ רועס ומאשר בי דטיס יתנדםו טעם מעש דרך הנקבים, לבן שמחו הריצוני ידע, וחמי» אשד בחובו "הקדוו-