Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 121

איש איש מאתנו נוכזזבנפשו כי קיום תקות התאזדחתנו כארץ הזאת אינו תלוי אלא בטיב התפתחות הדור הצעיר הבא אחרינו׳ אשר אחריותו עלינו, כאחריות הנטיעה הרכה על הנק, אשר אם לא ישים אליה לב להצטיחה מלאה ומיושרת למעלה׳. היא מתכחשת ומתעקמת ומתעקלת ולא תצלח למאומה, ובדעתנו מאד כי ההתפתחות השלטה הדרושה לדוד הצעיר לא־ תמצא בלתי אם בהתאם התפתחות הגויה אל התפתחות הרוח המושרית והמשכלית שבר,׳■ על כן שאפנו תמיד להכין לילדינו נית ספד הטכדנן לתכלית ההתאמה הזאת. וכקיץשנת תרדו הנחנו היסוד לבית ספר כזה בהביאנו למושבה מורה אחד, אשר השו״בעזר על ידו להורות לילדים הקטנים ראשית הלמודים העבריים הנחוצים.. בקראנו ליסוד הזה "בית ספר" לא היה כדאי לשם הזה׳ כי טרם הניע אד גם עד מדרגת חדר מתוקן, אך קראנודו ככה על שם׳ העתיד׳ לאטד: על שם כח הצמיחה הטמון כזרע הזדוע בארץ• לצמוח׳ לעלות לשגשג ולהתהות מה שעלה במחשבתנרכי יהיה, אמנם לא נחנו ולא שקטנו מהוסיף בו סדרים ותקודם נאדתים מיום ליום עיי שלשת המנהלים הותיקים והנאמנים לתעודתם בכללכס׳אשר הפקדנו עליו, עד כי לעת כזאת כמעט־ כבד הריע אל המדרכה אשר שאפנו אליה. שני מודים מומחים מלנד השרב יורו בו דעה לילדים ועושים מלאכתם באמונה. שפת הלמוד היא• השפה העבריה׳ וגם בית מיוחד בנינו לשם בית ספר אשר עלר לנו הוצאות בנינו לסכום ארבעת אלפים פראנק. האלף מהם קמצנו ממחיר ענבינו אחד אחוד למאה׳ והשאר נתנה לנו קופת הועד באדיססא בהלואהעל מנת לשלמה לשעורץ מקמוץ הנ״ל טדי שנה בשנה. והבית-שלשה חדרים מרוחים־־ אשר חלונותיו נגבה ןןסנים לתוך גן נטוע עצי סרק׳ שהילדים משתעשעים בו בשעות הפנויות וטתעמלים ומרגילים אבריהם בעבודה בחסדם