Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 110

110 לוח איין־ישראל* למוכרים בטרם התמלאו תנאי המכירה. ודבר מלכות יצאה אז לגדור בפני היהודים הגולים את הארץ מבוא אליה ולקנות בה אחוזות׳ וישקעו ערבונות רבים בירי המוכרים ויסתנכו החשבונות מאד מאד וענץ חכת ציון קבל דחיפה נוראה לאחוריה ויפול הועד הפועל למשואות׳ בקול המולה גדולה׳ ועמו נפלו גם חבריו אשר שמנו בם מבטחנו. והועד הראשי שבאדיססא שאף רוח וינפש מהמכות אשר חלו בו התהפוכות האלה׳ ויפקד את מר בינשטאק לעושה דבר חו״צ בא״י, ויהי בכ׳ה בסיוןהתרניבויבקר האיש הזה בלוית הגביר מר וויינשטיין את מושבנו ויעיינו שניהם בחשבונות המושבה עם הועד ביחס אל ההערכה המקוימה מאז. וימלא את הסכומים אשר טרם קשלטו לנו. ותבואת הכרמים בשתי הימנים האלה לא הצטיינה בברכתה׳ ותמעט את דאגתנו לבקש לה כלי נחל להחזיקה׳ ויהיו בינינו אחדים אשר דרכו ענביהם ויעשו יין ויראו ברכה בעמלם לסי ערך ענביהם. ושאר בני המושבה מסרו רוב הענבים לגת של טקוה ישראל ותאכל הדרך הרחוקה את יגיעם. אפם כי טיב היין אשר היה לתהלה בפי מר נינו פקיד מקור, ישראל׳ שלמה לנו נחומים. ותבואת הימדה בימתי השנים אף היא לא השבעתנו נחת; אך בהיות אז עינינו נשואות בתקוה לתבואת הכרמים החדשים בצאתם מידי ערלה נדחה כל דאגה מפני דאגת עתידות התבואה הזאת לשנת ת ר נ ׳׳ ד. והדאגה הזאת מלאה כל חדרי לבבנו׳ כי הגת בראשיל מאן לקנות עגבינו׳ וגם מלמכרם לגרמנים או למקור! ישראל נואש לבנו, ואס אמרנו לעימות ם יין■ הלא נבצרה מאתו לעמוד בפני