Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 107

לשנת וזרס׳א 07 ן יראים ומשכילים לעלות אגדה אחת אל ארץ אבותיהם לבקרה ולראות את שלומה ושלום יושביה בעיר ונשרה. ובראש האורחה הנכבדה הזאת התנוסס כאבן נזר גאון עמנו ופאר דורנו הרב ה ג ד ש " ם ז״ל מ ב י א ל י ס ט א ק. ויהי בנסוע האורחה לסייר את המושבות׳ ויסורו גם אלינו. וישאו ויתנו בדבר עתידותנו. ותלבשנו רוח ששון׳ ואור תקות חיים חדשים נגה עלינו. אן לרגל מקרה אסון אחד אשר קרה לנו בעת ההיא ערבה שמחתנו ויגונו טרם נמה מלבנו עד היום. וזה הדבר: בליל כ״ח תמוז עלה הגורל לשמור את הגרנות על שנים מבני המושבה אשר האחד מהם היה ישראל רוזמאן בן ביתו של משפחת בלהינד׳ הגזבר כבר בפרקינו אלה. ויהי כחצות הלילה וישראל •מומר הגורן מעבר מזה ורעהו מעבר השני ולא ראו איש את אחיו, והנה רעם קנה רובה טימסולי הר הגרנות מזרחה; וצעקת רוזמאן הודיעה כי פלח כדור את בטנו. ליצוא הפיצנו בכל גבול מושבנו׳ עקבות הרוצח נעלמו! ויימראל הזטאן איש יקר רוח׳ חמין במלאכתו ושפוי ורצוי לכל. ויבך לבנו בראותנו אותו בצרתו, ונמהר ונשלח להביא רופאים למען הצילהו; אך אין דן דינו למזור. כי חדר הכדור אל חלל הבטן פנימה וינקב את המעים.ובכ־ז לא מהר למות׳ ויתר,פך על משכבו ביסורים נוראים ימים רבים׳ ובשבעה ועשרים לחדש טנ״א נפדה מצרותיו ויצאה נשמתו בטהרה. ויהי כמותו ונקצר, מקום לבית קברות,ונכרה לו קבר׳ הוא הקבר הראשון בגדרה, ונעש לו אכל כבד. והחשד נפל על אחד הערבים׳ כי הוא הרוצח ותתנהו הממשלה בבית הסוהר וישב שמה כשנה תמימה, אך באין ראיה ברורה לאשמתו יצא לחפשי. תרנ״א. והועד המאשר מטעם הממשלה לחברת חו״צ, אימר הסבה