Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 96

בבית הקדשים והחדרים הבנוים לצלעותיו ונעלית האווה ודשת ההמוד ולול התרנגולים׳ ותקצר נפשנו לכל התלאה הזאת. והדברים אשר הציקו לנו מאד הוא שבתנו בשפל ההר מבלי יכולת• לסקור בסקירה אחת את כל.שדותינו׳ וגם קרבת מושבנו אל הכפר' אשר נתנה את היכולת להערביים הללו לעמוד בסתדד כתיהמולראות את כל הנעשהבתוכנו. בסבת שגי הדברים האלה החלטנו לבלתי• נוסיף עוד לבנות כל שהוא במקום הזה ונבחר מנגב לו הר גבוה רחב ידים אשר יתן לנו מחזה מכל עברים. ונקבעהר מושב לעתיד׳' לעת יצא הרשיון לבני; כדת׳ אשר מר הירש ואסוויצקי ומנהלנו הרימ״ם משתדלים בהשגתו; ונחלק את ההר למושבותיו, עשרים מטר רוחב המושב על פני הרחוב וארבעים ארכו. ויהי לחצר. וגינה לבל מושב מאחוריו, ותהי מדת המושב כולו כחמשה דונם, וניחד לאיש איש את מושבו בלורל. ואולם בדעתנו מאדי' כי יחוד מקום בפה לבדו אינו קובעו כל צרכו אמרנו גם לעשות בר מעשה. אז נסו כחם צוקערמאנן׳ אשר נשא אז את בת חנקי; לאשה. ובלקינד׳ אשר התאחד עם אחיו הצעיד ואת פיינבערג גיסו תחת ראשות אביהם הרב ר מאיר בלקינד ז״ל ואשתוי ויבנר שני בתי קרשים רחבי ידים על חלקת מושבם ותשלם המלאכה־ בידם בכפרם את פני המערערים במנחה קטנה, ובכ״ט טבת התחנכו הבתים לדירה׳ ואחריהם התחזקו גם שאר בני החבורה וששה בתי עץ הוקמו על מקומותיהם הנועדים להם ואין מכלים דבר, ובימים האלה נשא גם חזנוב וגם סוועררלוב להם נשים. בשנה הזאת הוספנו תטענו כרמים, כי על פי הצעת הויט״ם הואיל הועד באדיססא להעניקנו מאתיים וחמשים פרנק.. •לאיש להוצאות המטעים׳ ויהי מספר הנטיעות שלשת אלפים לכל חבל, והזמרות זמרות חברון וצרפת. ואת אדמת הזרע אשד הרבינו לזבלה ולטייבה בשנה ׳שלפניה זרענו הפעם כולה׳