Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 91

כמלאכה •ונעבוד כל הלילה ונכלה אותה עד הבקר, ונעל עליה את הגג יומם. ותשלם כל המלאכה ביום אחד. ואחרי שלשת ’מים באו חילים מעזה וימצאו בנין בנוי ומשוכלל ולא מלאם לבבם להיסהו׳ ויכתבו אך מחאה בספר וילכו להם ובעור ימים אחדים הזמיני את שלשה מאתנו לבוא עזתה לעמוד למשפט׳ אך פדינו את נסשנו בקנם ממין. ובכ״ט מרחשון הארכנו את החפירה עוד ארבעה מטר ונכסה גם את התוספת בגג. ויבואו אנשי הפקודות ימנית מעזה וימרדו את הארור. לארכה ולרחבה ויציבו את גבולותיה ויעידו בנו לבלתי נגדילה עוד פן נעגש קשה. ויהי כהגמר הארור. נפנה הרפת אימר כנינו לחמותו יניחדהו לדירה לחברנו חישין, אשר הביא את רעיתו טראשל־צ וישכנו כה. וגם הלול זכה לעלות במעלה ויהי לדירה לאחות חברנו ממערדלאוו. אשר עלתה הנהבשנת■תרמ״ה ותדור עד כה בראשון לציון׳ ויתקיים בלול הזה חזון הפלחים אשר חזו מראש כי נועד הוא לבית דירה. ויהי כחדש כסליו ונקרא את המהנדס(מודד ארין) ר מרדכי ליוגמאנן•(הוא ליובמאנן אשר נועד מאגודת פולטאווא להאחז עטנו בגדרה- וכבוא הרקז״ו הנה׳ בחר נחלתו בס״ת> לבוא אלינו גדרתה ולחלק את אדמתנו אדמת הזרע בחבל. ונחלק. אנחנו כראשונה את כל האדמה לשלש חלקות. עדית בינונית וזבורית. ונחלק את כל אחת החלקות האלה לחמשה ועשרים חלקים שוים במדתם למספר בעלי הנחלה בגדרה(איטר רבים מהם עוד ייטבו אז בחד'ל)בכתוב בספר הזברונות 44 N0. בימים האלה פרצה מריבה בתוכנו לרגל אחר הבחורים מהחוץ, איטר בא בזרוע להאחז בתוכנו על סמך הבטחת פה יטל הי מויאל׳ בטרם החלט הדברעלפיקיום מאדיססא,ותמשך , דבר המריבה ער אחרי מות טויאל אשר נפטר בעשירי בטנת באמצע