Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 77

77 לשנת תרס״א ובהמות וכלי המחרשה לעבוד ■אדמתנו טרם היו בידינו, ונחליט לעסוק בנטיעות תחלה. ויהי בביט בכםליו ונזמין אלינו את הגנן ממקוה ישראל איש נוצרי מאונגריה ושטו קאזאני׳ והאיש מודע לנו מימי שבתנו באחוזה הזאת ולבו טוב עלינו, ייבוא ויעש אתנו ביומים ויתור לנו הר מההרים השוממים טנגב׳ בנחלתנו במרחק עשרים רגעים מביתנו לנטעו כרם׳ ונקרא שם לההר הזה •ייהוד״ת" על שם הגברת מונטים־ורי ז״ל. לא לחנם אמרו חז״ל; והיו חייך ■תלואים לך מנגד זה הקונה לחם מן הפלטר, ואנחנו עוד היה עלינו להביא ממרחק לחמנו מפלטרי "ראשון לציון"׳ ותקץ נפשנו בעמלנו וימלך עלינו לבנו ונכרה במין גת יבור מרובע) סמוך למש־כננו בעמק מטר אחד. כי לא יכולנו להעמיקו עוד בגלל קישי הסלע; ובקיר הגת מערבה כדינו כמין כוך ויהי לנו לתנור לאפות בו לחמנו בידינו ונהיה לאופים׳ ומהיום ההוא והלאה לא הזקקנו עוד לכתות רגלינו כעד ככר לחם ראשונה. בשביעי לחדש העשירי שב אלינו חברנו יעקב בן שמואל מאהילבסקי אשר שבע נדודים בירושלם ונשמח לקראתו כלנו מאד, כי על כל מצוקת המחסור אשר הציקתנו, הציקנו חוסר אנשים עד לכשלון ידים ויביאנו לידי התמרמרות עד כי החלטנו לשים לחוק לגרוע מזכיות אותם החברים, אשר סגרו מבוא אלינו נדרתה ככתוב בספר הזכרון 28 .N0, ו העבודה החלה בההר •יהודית" אשר ברה לנו הגנן, צרפנו מדעתנו הר שני לעומת משכננו אשר קראנוהו "משה" עיש השר מונטיפיורי׳ ונקצה בהם שטחי אדמה במדת ארבעה וחמשים דונם1)׳ שלשים ושיטה בהר יהודית ושמנה עשר בהר משה. 1 ] כל ד זנאס ד. ■א 16w א6;ח סווגעות•