Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 73

73 \:י לשנת תרס׳א r המושבה גדרה השתלשלותה וקורותיה מראשית התיסדותה עד היום הזה. מאת דוב אריאל (לייבאוויץ) אחד מראשוני דמתישפים בד• מבוא ויהי כשנת תרטיב שנת צרה ומצוקה לאחב׳י בארץ רומאניא׳ כי צץ הזדון סרחה הרשעה בקרב עם ישראל הזאת ע״י מסיתים ומדיחים צוררי ישראל ויתהוללו הרעמים בקהלות רבות להפיץ את יושביהן, ותגבר התשוקה בלב רבים מאחינו לעזוב את הארץ ולבקש להם מנוח באשר ייטב להם. ורעיון ישוב אp ישראל בתכונתו המעשית אשר השר מונטיסיורי התעורר עליו מכבר ע״י הצעת יושבי הארץ עצמם. ואשר הרב הגאון הצדיק מוהרצ״ה קאלישר ז״ל מטהארן סלל לו מסילה בספרו "דרישת ציון׳', והחברה אשר יסדה ימינו בפ״ם דמיין, ואשר יושבי אה״ק עצמם החלו להוציאו אל הפועל בקנותם להם את אחוזת פ״ת ביהודה ואחוזת גי־אוני בגליל, מצא הפעם מסילות גם בקרב המון בני ישראל, וישפוך רוחו גם על הצעירים המשכילים דורשי חכמה ומדע בבתי המדרש הגבוהים, ותצא התעוררות מבית מדרשה של חרקוב ותאחז כלהבה בכל תפוצות ישראל ותוסד אז חברת "בית יעקב לכו ונלכה" הנודעת בשם •ביל״ו" אשד חבריה היו וץקים משכילים, אשר החליטו לעזוב למוריהם ולהאחז בארץ בתור אכרים עובדי אדמה בדיהם בתמבם יתדם על עשירי העם׳ כי ימציאו לידם את האמצעים לבוא לידי חפצם. 10