Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 48

והרביץ תורה כמה שנים׳ ואני הצעיר הייתי יושב לפניו על הקרקע ואני הייתי מגיד הסוג־א לסני כולם. בשנת התקצ׳יא כבש את עיה״ק השר מחמד עלי מאשה שלמציים,יהוא עשה משפטים ניראים בכל אנשי רשע׳ ונפלה על כולם אימתה ופחד עד שהיתר! יכולה ילדה קטנה ללכת כדרך וזהובים בידה ואץ דובר אליה דבר ואץ פוצה פה. בשנת התקצ״נבחדש ניסן השיא אותימו״ראשה יתומה אחת עניה בדי לזכות להשיא יתום עם יתומה בתוך ביתו, וזן ופרנס אותי עשרים שנה אחד הנשואץ ונולד לי בת אחת ובני שני צנתרות הזהב שיחיו באופן שהייתי בביתו כ״ד שנים אוכל ושותה סמוך על שלחנו אני וכל ב״ב החיים שיחיו. והייתי עוסק בתורה יום ולילה׳ וגם היית* מסיעו ומשרתו כל יט* היותי בביתו. , בשנת התקצ״דבחדש אייר נתקשרו כל בני הכפרים ותושבי עיה״ק חברון ודו ואנשי שכם ת״ו למדוד בטחסד עלי פחת מצרים, שלא ליתן בניהם לעבור בחיל הצבא. ובראות שר העיר המושל פעה״ק ביקשת קשר בוגדים׳ סגר כל שערי העיר ויהיתה סוגרת ומסוגרת׳ והודיע להסחה הגדול מחמאד עלי פאשה את כל פרשת העבר. ואחר עבור ט״ו ימים והעיר סגורה נכנסו בני הכפרים לתוך העיר דרך תעלת השופכים היוצאים מתונה לכפר סילו ואן׳ ויכנסו פתאום בחצות לילה ויפתחו דלתות העיר ויכנסו בבת אחת לאלפים. ואנשי החיל אשר בתיך העיר בראותם שכנר נכנסו המורדים אל תוך העיר נתאספו כלם לתוך המבצר שאצל מגדל דוד׳ ויסגרו כל שערי המבצר ועמדו הכן בקני רובה ובכדורי אש׳ ואמרו להמורדים הרי אנחנו מוכנים להחריב את כל העיר ולהרוג הרבה מאות אנשים מכם׳ ושתקו ולא עשו דבר בחשבם כי מן הרעב ימותו שמה בתוך המגדל. ובנתים גתודע הדבר להשר מחמאד עלי סאשה ושלח