Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 47

47 לשנת תרש׳יא של דמשק יע־א, והיו משליכים כדורי אש בכל יום ג׳ והיו מחריבים איזה מקומות, וביום חוה׳ים של חג הסוכות השליכו כדור אחד גדיל והיה הרב החסיר כמהר״ר ידידיי רפאל אבולעפיא דל אוכל כסוכה ונפל הכדור על רגלו ונשרף חצי רגלו מצד העקב רח״ל. וכיום הושע־ר נמסרה ע־ה״ק כיד הפחה הנז׳ ונכנס לעיר׳ ייילכו כל גדולי העיר לנשק ידיו ובכללם מצד היהודים יייה״ג כמהר״י נבון ז״ל נכד הגאון הרב בעל מחנה אשדים ז״ל ומר דודי ח״ר רבינו בי אברהם דל הנז׳. ויטל על היהודים מס שנתי, ואמר להם שהם חייבים ליתן שכר שטירה ששוטרים אותם, וישב ג׳ ימים, ולפני .עזבו את העיר ייהליף את כל נושאי המשרות, ולכולם נתן מאמר שהוא מנה אומו׳ וביום הדי נסע וחזר לעכו. ובמלאת השנה הלכו שני פקידי היהודים הנדל לעכו ייייל־כו לו המס שהטיל עליהם וקבלם בספייי ונתן לכל אחד שאל של מצנפת, שכן היה המנהג כמקום אות הכבוד. ויצאו בדימוס טלסניו ונתן להם כתב צוותא למושל עודק שהוא מנהו. ובחדש כסלו התקס״ו נתבקש בישיבה של מעלה הרב חק״ל הרב המחבר סי דברי שלום ן׳ נ״ב שנה(וזכורני שהיו אומרים עליו שהי׳ כו ניצוץ שמואל הנביא זיע״א), והיה יום צרה ותוכחה יטספד מר בחוצות ירושלם שלא הניח כמותו וקדושתו. ביום ט״ו תמוז התקפ״ח נשאת הרבנית מ״א ז״ל עם מורי י-רה״ג החסיד המקובל כטהר״ר בנימן מרדכי נבון זצוק׳ל וזיע״א כעל המחבר סי "בני בניסן" (נכד הגאון הרב "נחפה בכסף" רבו של הגאון חיד״א ז״לז. וביום ב׳לנשואיו שלח אחרי והביאני אל כיתו ואנכי הייתי אז בן י״א שנה והיה מלמדני תורה■ שים ביום יעין יעקב בלילה וש״ע בליל ש״ק, והיו חכמים אברכים לימדם אצלו להתלמד עומק העיון שהיה מפורסם למופלא לכל חו״ר עיה״ק, 4