Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 38

לוח אדידישראל?>8 האדמה׳ חלב די לא לבד לשתיה כ״א גם להכנת גבינה וחמאה, עיפיתינו יתנו לנו די ביצים וגם בשר לימי מועד ושנת, ולא זאת בלבד אלא כי בעתית ידועות בשנה עוד נמכור לאברים אחרים חלב וביצים. ובמחירם נקח את הצרכים הקטנים שאינם מתוצאת האדמה. וגם היין אשר נשתה, מענבי בדמנו הטה אשרדרכתים ועציתים בהמרתף שמתחת לביתי, וראה נא ידידי —הוסיף לאטר ביצקו כוס יין לנחמיה— גם ראה כי עוד היום עוד עמד טעמו וריחו בו ומראהו לא נמר. עתה הלא תוכל אבי לקנות׳ בהבסף אשר הביא לך הבציר השנה הזאת סוס דוהר ויפי המראה כסוסי הפקידות -אמר אבשלום בהקשיבו את דברי אביו בשים לכ¬ לא "• בני, לא! - ענהו יהונתן~סוםלא אקנה, כי לעבודת שדותינו וכרמינו יש לנו די סוסים. אך את הכסף אוציא אי״ה על נטיעת עצי זתיסכאדמת הבור אשד לנו בחלק המערבי של המושבה. והזתים אם אמנם כי שמנה שנים למצער תעבורנה עד אשר יתנו פרין׳ אך לעומת זה יוסיפו לתת פרי אחרי שמנת הימנים והכנסתם רבה. וכאשר יזקינו כ; יוסיפו תת פרי, ואז יהיו גם הזתים הכבושים אשר נאכלם לתאבון פרי עצינו. וגם שמן טוב נוציא מהם כי בטח עד העת ההיא יקומו יחידים בעלי הון או חברות וייסדו בתי בד וזכוך טובים׳ ואז תהיה ארצנו מהללה בשמנה כבימי קדם. אמן כן יתן הי -אמר נחמיה בהרימו את כוסו- כי ארצנו תהיה באמת ארץ זבת חלב ו ד ביט. והנני שותה את הכום הזה לחיי ולאושר כל בני המושבות אשד עבדו, ועובדים במסירת נפש, בשקידה ובחריצה את אדמת ארץ אבותינו. אמן! אמן! קראו כל המסובים ברגש ובהתפעלות של שטחה. םתזז תק׳יר התידט שמואל שמואלזאהן.