Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 37

37 לשנת תרם׳ א א. ן ד. כל חי תחת ה'שט;ם ־קיץ זי^א לעביודתיו אך העצל 3עצלת:ם עד אן תשקבו בעצלתי.ם -ליי חמד _על ממתכם עורו׳ פקחו העיני.ם קומו ולכו לעביודתכם. ה.1זה ש־וכב על מ!*ות1. ה. עורו׳ פקחו;k עיניכם קומו. קומו•!לדי שסר׳ רחצו׳ לבשו את בגדיכם, מהרו ולכו לבית ה?!<5ר. ו. $ם המורה יו־רכם לעת, וילטדכם דךרי חפץ׳ הטו ל־ו אזן שמעת,?י לין;זקר מכל חפץ. ב. יזלף הלך ליל ך׳אמש צללי אפל ברחו נסו . ״• . T T V גוזדר;אונו.יזרח שלוש 1';איות תבל א1רו כפו. ״ ״ 1׳ ג. ל^עלם;^או האןרים י?נא *קר מ! ל'.רפח ק;ם זעזבר הצפרים גם הדביורה לבש איוספת. הידד! הירד! - קראו כולם שנית במחיאת כמים -.ונחמיה רטז אל אבשלום בי יגש אליו, ויחבקם ויעתיר להם מנשיקות מיו. הלילה פרש בנשיו על הארץ, צבא השטים ומלכת הליל בראשם נצחו את החשכה, כוסות החלב הוסרו ומקומם לקחה סעידת הערב. המאכלים שהנך רואה על השלחן -אמר יהונתן אל נחמיה נלב שמח- תוצאות עכודתינו הם ן הלחם חטי שדותי הוא, החלב חלכ פחתי הנהו׳ ובעוד אשר אכרים אחרים השמים לב רק לכרטיהם יצטרכו לפעמים לקנות גם חלב לביתם׳ יהיה לי וליתר האכרים כגילי השטים לב לכל הענפים השונים שבעבודת A